המנהל מטעם האפיפיור מתנגד נחרצות ל"חוק הלאום"

 הארכיבישוף פיירבטיסטה פיצבאלה הפרנציסקני, המנהל מטעם האפיפיור של הפטריארכיה של ירושלים, פרסם הודעה לעיתונות בעקבות חקיקת "חוק היסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי", חוק חדש ושנוי במחלוקת שמגדיר את ישראל כמדינה יהודית. בפתח דבריו, הארכיבישוף ציין שהחוק הוא "מקור לדאגה רבה [...] החוק לא מספק כל עיגון חוקתי לזכויותיהם של המיעוטים הילידיים והאחרים שחיים במדינה". הוא הוסיף וציין שהחוק לא מתייחס כלל לאזרחיה הפלסטינים של מדינת ישראל. החוק מעניק ליהודים זכות להגדרה עצמית ומבטל את מעמדה של השפה הערבית כשפה רשמית ומגדירה כ-"שפה במעמד מיוחד", כך שהעברית היא השפה הרשמית היחידה.

 

אפליה סמלית

הארביבישוף פיצבאלה הצהיר שלמרות שבפועל לחוק החדש כנראה לא תהיינה השלכות מרחיקות לכת, מדובר בצעד סמלי: "[החוק] מעביר מסר חד משמעי לאזרחיה הפלסטינים של ישראל שהמדינה הזו היא לא ביתם". כמו כן, החוק מאשרר את החלת הריבונות הישראלית על ירושלים. כך, העיר שאמורה לשמש כבירתה העתידית של המדינה הפלסטינית, מוגדרת כ"שלמה ומאוחדת [...] בירת ישראל".

 

העדר התייחסות לזכויות האדם ולשוויון

המנהל מטעם האפיפיור המשיך וטען שהחוק החדש סותר את החלטה מס' 181 של העצרת הכללית של האו"ם, שמאשרת את הקמתה של מדינה יהודית, תוך שמירת זכויות אזרחיות מלאות לתושביה הערבים של הארץ.

כמו כן, החוק נוגד את הכרזת העצמאות של מדינת ישראל עצמה. שכן, בהכרזה מופיעה התחייבות לפיתוח הארץ עבור כל יושביה והבטחת זכויות פוליטיות ואזרחיות שוות לכל, ללא הבדלי דת, גזע ומין.

מעל הכול, החוק נוגד את "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" שחוקק בשנת 1955 והוא אף חותר תחתיו. החוק מבטיח את כבודו וחירותו של כל אדם. "היכן שיש אפליה, אין כבוד", כתב הארכיבישוף.

 

הפקרת המיעוטים והעדר הגנות על זהויות

מתוך אוכלוסיית המדינה, שמונה למעלה מ-8 מיליון תושבים, כ-20% הם ערבים ישראלים. לעתים קרובות, אוכלוסייה זו מזדהה כפלסטינית. מיעוט זה רואה בחוק החדש חוק מפלה. "חוק היסוד הזה מדיר במקום להכיל, מפלג במקום לאחד, מתסיס פוליטית במקום להתבבס על נורמות יסודיות שמשותפות לכל חלקי האוכלוסיה ומקובלות עליהם", כתב פיצבאלה.

החוק מקבע את פער הזכויות שבין הערבי ליהודי ומסרב להכיר בקיומן של זכויות שוות לכול. לדעתו של המנהל מטעם האפיפיור, על כל מדינה בה ישנו מיעוט כה גדול לדאוג לשימור זהותם הקולקטיבית של המיעוטים. הזהות הזו כוללת את המסורות הדתיות, האתניות והחברתיות של המיעוט.

 

הקהילה הנוצרית – קול של התנגדות

בסוף דבריו, הארכיבישוף הזכיר את אזרחיה הנוצרים של מדינת ישראל, מיעוט מודאג ככל המיעוטים במדינה. לדבריו, הקהילה הנוצרית קוראת לכל אזרחי מדינת ישראל ש"עדיין מאמינין בעיקרון הבסיסי של שוויון בין אזרחיה של אותה האומה להשמיע את קולם בתהנגדות לחוק ולסכנות שהוא טומן בחובו לעתידה של המדינה".