2015-10-11 07:42:00

הקרדינל אלנצ'רי: הרועים נקראים לתפקיד נבואי


ההתכנסות הכללית השלישית של האסיפה ה-14 של סינודוס הבישופים נפתחה ביום שלישי בתפילת השעה השלישית (בשעות הבוקר המאוחרות).

 

את הדרשה במאורע זה נשא הקרדינל ג'ורג' אלנצ'רימארנאקולם-אנגאמאלי, הארכיבישוף הבכיר ונשיא הסינודוס של הכנסייה הסירו-מלברית. בדרשה, הקרדינל אלנצ'רי הזכיר למשתתפים בסידונוס ש"רועי הכנסייה בזמננו נקראים לשוות לחייהם תפקיד נבואי של ייסורים וריקון-עצמי".

 

כאן ניתן למצוא תרגום מלא של הדרשה:

 

האב הקדוש וחבריי היקרים,

 

המקרא מירמיה כב:3 מעניק לנו מסר בר-יישום למטרותיו של הסינדוס בהרהוריו על המשפחה. הנביא ירמיה התנבא מספר פעמים בפני המשפחה המלכותית ביהודה והזהיר את המלך מהחורבן שיומט על הממלכה אם המלך לא ישליטו צדק וצדקה ויושיע את המדוכא מיד מדכאו. יאשיהו ויהויקים מלכו ביהודה באותה העת. אנו יודעים ששניהם היו מלכים חלשים ונבוכדנצר מלך בבל החריב את ממלכת יהודה ואת בית המקדש. עקב כישלונותיהם של המלכים, העם הוגלה והתייסר בכל הייסורים הנובעים מכך. יאשיהו ויהויקים, מלכי יהודה, לא יכלו להשליט צדק וצדקה ולהושיע את המדוכא מידי מדכאו. צדק משמעו קבלת עול מלכות האלוהים וצדקה היא חסד האלוהים שנובע מקבלת עול מלכותו. מלכי יהודה מעלו באחריות שהופקדה בידם - להעניק לעם צדק וצדקה - ועל כן היה על העם לשאת בהשלכות.

 

דברי הנביא תקפים לשליטים ולמנהיגים בכל הזמנים וגם למי שנשלט על ידם. במדינות רבות בעולם הצדק והצדקה נמנעים מבני האדם באמצעות קידום האינדיבידואליזם, הנהנתנות והדיכוי בעזרת ערכים ודרכי פעולה חילוניים בצורה קיצונית. עולה השאלה: האם מנהיגי הכנסייה הופיעו בתפקיד נבואי הדומה לזה של ירמיה כדי לתמוך בעם בדבר האלוהים ובעדות אישית?

 

היה על ירמיה לסבול בשל תפקידו כנביא. חייו היו אות למסר שבפיו. הוא עטה על עצמו סבל וחורבן. הוא התבקש לקבל שלושה אותות בחייו: לא להינשא, לא לפקוד הלוויות ולא להגיע לחגיגות.

 

לא להינשא (טז:2): ירמיה לא יחווה את אהבתה העמוקה של הכלה, שכן הכלה, עם ישראל, דחה את אהבת ה'. עליו להרגיש בדידות, כפי שה' מרגיש בודד. בעידן הנוצרי, הפרישות נעשית לאות.

 

לא לפקוד מקום בו מתאבלים (טז:5): על ירמיה לא להתאבל או להביע צער על הנפטרים, מכיוון שה' איבד כל רגש כלפי עמו. הם ימותו מבלי שאיש יבכה אותם.

 

לא להגיע למקום בו ישנה חגיגה (טז:8): על ירמיה להימנע מהצטרפות לכל חגיגה שהיא, מכיוון שאין דבר לחגוג. ירמיה נקרא לחיות חיים נוראיים, לא פלא שהוא שוקע בדיכאון עמוק ובקינה מרירה (ראה כ:7 והילך). לא קל להיות נביא.

 

רועי הכנסייה בזמננו נקראים לשוות לחייהם תפקיד נבואי של ייסורים וריקון-עצמי, בדומה לזה של הנביא ירמיה. דבריו של האב הקדוש האפיפיור פרנציסקוס בשמחת הבשורה (מס. 49) מקבליםכאן משמעות רבה: "אני מעדיף כנסייה פצועה, כואבת ומלוכלכת מכיוון שהיא הייתה ברחובות, על פני כנסייה חולה מהסתגרות ומדבקות בביטחונה שלה. אני לא רוצה כנסייה שמתמקדת בלהיות במרכז ולבסוף נלכדת ברשת של אובססיות ונהלים. אם על משהו להפריע לנו ולהטריד את מצפוננו, זהו העובדה שכה רבים מאחינו ואחיותינו חיים ללא הכוח, האור והנחמה שנובעים מחברות עם ישוע המשיח, ללא קהילת אמונה שתתמוך בהם, ללא משמעות ומטרה בחיים. תקוותי היא שיותר מהחשש לתעות בדרך, מה שיובל אותנו הוא החשש להישאר סגורים במבנים שמעניקים לנו תחושת ביטחון כוזבת, בחוקים שעושים אותנו לשופטים חמורי סבר, בהרגלים שיכולים לגרום לנו להרגיש בטוחים, בזמן שבפתח דלתנו אנשים גוועים וישוע לא מתעייף מלומר לנו: '"תְּנוּלָהֶםאַתֶּםלֶאֱכֹל' (מרקוס ו:37)".

 








All the contents on this site are copyrighted ©.