אגרת חג המולד של האפיפיור פרנציסקוס לנוצרים במזרח התיכון

אחים ואחיות,

"בָּרוּךְ הָאֱלֹהִים אֲבִי אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אַב הָרַחֲמִים וֵאלֹהֵי כָּל נֶחָמָה, הַמְנַחֵם אוֹתָנוּ בְּכָל צָרוֹתֵינוּ בְּאֹפֶן שֶׁנּוּכַל לְנַחֵם אֶת הַלְּחוּצִים בְּכָל צָרָה שֶׁהִיא - בַּנֶּחָמָה שֶׁנֻּחַמְנוּ אָנוּ מֵאֵת אֱלֹהִים" (השנייה אל הקורינתים א:4-3).

כשחשבתי על לכתוב לכם, אחינו ואחיותינו הנוצרים במזרח התיכון, מיד נזכרתי בדברים אלה של שאול השליח. אני כותב לכם לפני חג המולד, בידיעה שעבור רבים מכם מנגינות חג המולד שלכם יתלוו הפעם גם בדמעות ואנחות. אף על פי כן, לידת בן האלוהים בבשרנו האנושי הוא רז נחמה בל יתואר: "הֵן חֶסֶד הָאֱלֹהִים הוֹפִיעַ לִישׁוּעַת כָּל בְּנֵי אָדָם" (אל טיטוס ב:11).

למרבה הצער, במזרח התיכון בעת האחרונה אין מחסור בייסורים ותלאות. אלו החמירו בחודשים האחרונים בשל המשך העוינות באזור, אך בעיקר מפאת פועלו של ארגון טרור חדש ומדאיג, בממדים שעד עתה לא הועלו על הדעת, שביצע ביוזמתו סוגים שונים של מעשי התעללות לא-אנושיים. הדבר השפיע במיוחד על חלק מכם, שגורשתם באלימות ממולדתכם, מקום בו נוצרים חיו מאז ימות השליחים.

בכתבי לכם, כמו כן, לא אוכל לעמוד נאלם ולא להזכיר מספר קבוצות אתניות ודתיות נוספות שנרדפות בשל הסכסוכים הללו. בכל יום מחדש אני עוקב אחר דיווחי החדשות על הסבל העצום שסובלים יושבי המזרח התיכון. אני חושב בעיקר על הילדים, האמהות הצעירות, הקשישים, חסרי הבית ועל כל הפליטים, הרעבים ללחם ועל אלה שעומד בפניהם חורף קשה ללא קורת גג לראשם. בכי התמרורים עולה לאלוהים וקורא למחויבותנו בתפילה ובמאמצים קונקרטיים לסייע בכל דרך בה ניתן. ברצוני להביע את קרבתי האישית לכל אחד מכם ואת הסולידריות שלי עמכם, כמו גם את של הכנסייה בכללותה ולהציע לכם דברי נחמה ותקווה.

אחים ואחיות יקרים, המעידים בגבורה, בארץ אותה האדון ברך, על האדון; נחמתנו ותקוותנו הוא המשיח עצמו. אני מפציר בכם, אפוא, להישאר קרובים אליו, כענפים לגפן, בביטחון ששום ייסורים, מצוקה או רדיפה אינם יכולים להפרידנו ממנו (ראה: אל הרומים ח:35). יהי רצון שהניסיון בו אתם עומדים עתה יחזק את האמונה והנאמנות בכל אחד מכם!

אני מתפלל שתוכלו לחוות חיי קהילה מלאי אחווה על פי המופת של הקהילה הראשונה בירושלים. האחדות שאדוננו רצה הכרחית עתה יותר מתמיד בזמנים קשים אלה; זוהי מתנה מאלוהים הפונה לחירות שלנו ומצפה לתגובתנו. יהי רצון שדבר האלוהים, התקדישים, התפילות והאחווה יטפחו ויחדשו תמיד את קהילותינו.

המצב בו אתם חיים הוא קריאה עוצמתית לחיים של קדושה, כפי שהעידו קדושים ומרטירים בכל קהילה נוצרית. אני חושב עתה על הרועים והמאמינים שנהרגו לאחרונה, לעתים אך ורק בשל העובדה שהיו נוצרים. אני חושב על אלה שנחטפו, ביניהם מספר בישופים אורתודוקסים וכוהנים מעדות שונות. הלוואי שיחזרו בקרוב לבתיהם ולקהילותיהם בריאים ושלמים! אני מבקש מהאלוהים שכל הסובלים המאוחדים בצלב המשיח יניבו טובה רבה לכנסייה ולכל אנשי המזרח התיכון.

בין העוינות והעימותים, האחדות שאתם חווים באחווה ובפשטות היא אות למלכות האלוהים. אני המום מהיחסים הטובים ושיתוף הפעולה בין הפטריארכים של הכנסיות הקתוליות המזרחיות ובין אלו של הכנסיות האורתודוקסיות וגם בין מאמיני הכנסיות השונות. סבלם המתמשך של הנוצרים תורם רבות לאחדות הנוצרים. זהו אקומניזם של דם, מה שדורש מאתנו להיטמע בביטחון בפועלה של רוח הקודש.

יהי רצון שתהיו עדים לישוע בין כל הקשיים! עצם נוכחותכם יקרה למזרח התיכון. אתם עם קטן, אך עם מחויבות רבה בארץ בה הנצרות נולדה והתפשטה לראשונה. אתם כמו שמרים בבצק. יותר מכל התרומות הרבות שהכנסייה תורמת באזור בתחומים כגון החינוך, הבריאות והשירותים החברתיים – שכולנו מעריכים – מקור העושר העיקרי באזור היא נוכחותם של הנוצרים עצמם, נוכחותכם. תודה לכם על ההתמדה שלכם!

מאמציכם לשתף פעולה עם בני הדתות השונות, עם היהודים והמוסלמים, היא אות נוסף למלכות האלוהים. ככל שהמצב קשה יותר, כך הדיאלוג הבן דתי נהיה להכרחי יותר. אין דרך אחרת. דיאלוג שמבוסס בגישה של פתיחות, באמת ובאהבה, הוא גם תרופת הנגד הטובה ביותר לפיתוי שהוא הקיצוניות הדתית, המסכן את בני כל הדתות. בה בעת, דיאלוג הוא שירות לצדק ותנאי הכרחי לשלום, בו אנו חושקים בכמיהה.

רובכם חיים בסביבות מוסלמיות בעיקרן. ביכולתכם לסייע לאחיכם האזרחים המוסלמים להציג תמונה מובחנת ואמתית יותר של האסלאם, דבר שרבים מהם רוצים, ולחזור על כך שהאסלאם הוא דת של שלום, דת שהולכת יד ביד עם כבוד לזכויות אדם ומעדיפה חיים שלווים ומשותפים בין כולם. הדבר יהיה לעזר להם ולכלל החברה. המצב הטראגי מולו ניצבים אחינו ואחיותינו בעיראק, כמו כן בני הדת היזידית וקהילות דתיות ואתניות אחרות, קורא לכל המנהיגים הדתיים לגנות פשעים אלו ואת הפנייה לדת כדי להצדיקם בצורה חד משמעית שאינה משתמעת לשני פנים.

אחים ואחיות יקרים, כמעט כולכם אזרחים מלידה של מדינותיכם וככאלה יש לכם החובה והזכות לקחת חלק מלא בחייה של אומתכם ובצעידתה קדימה. באזור עצמו, אתם נקראים להיות רודפי שלום, פיוס ופיתוח, לקדם דיאלוג, לבנות גשרים ברוח ברכות ה"אשרי" (ראה: מתי ה:3 - 12) ולהכריז את בשורת השלום, ברוח של שיתוף פעולה עם כל הרשויות הלאומיות והבינלאומיות.

בצורה מיוחדת, ארצה להביע את הערכתי ואת הוקרת התודה שלי לכם, אחיי הפטריארכים, הבישופים, הכוהנים, הנזירים והנזירות היקרים, המלווים את מסען של קהילותיכם בדאגה אוהבת. ערכם של נוכחותם ופועלם של אלה המסורים לאדון בכל מאודם ועובדים אותו דרך אחיהם ואחיותיהם, בייחוד דרך הנזקקים ביותר לא יסולא בפז שכן כך הם מעידים על הדרו ועל אהבתו האינסופית! מה רב ערכה של נוכחות הרועים בקרב צאן מרעיתם, בייחוד בעת צרה!

לצעירים, אני שולח חיבוק אבהי. אני מתפלל עבור נאמנותכם, למען התפתחותכם האנושית והנוצרית ולמען תשיגו את תקוותיכם וחלומותיכם. אני חוזר ואומר לכם: "אל תפחדו או תתביישו להיות נוצרים. מערכת היחסים שלכם עם ישוע תעזור לכם לשתף פעולה בצורה טובה יותר עם שאר האזרחים, ללא קשר לאמונתם הדתית" (הכנסייה במזרח התיכון, 63).

לקשישים אני מביע את כבודי והערכתי. אתם זיכרון עמכם. אני מתפלל שזיכרון זה יעשה לזרע שיצמח ויטיב עם הדורות הבאים.

ברצוני לעודד את כול העוסקים בתחומי הצדקה והחינוך החשובים. אני מוקיר עד מאד את פועלכם, בייחוד דרך ארגון "קאריטס" וארגוני גמילות חסדים קתוליים אחרים במדינות השונות, בסיוע לכל דורש, ללא אפליה. דרך עדות זו לאהבה, אתם תומכים בחיי החברה ותורמים לשלום, לו האזור כולו מתאווה כמו רעב לפת לחם. גם החינוך חיוני לעתידה של החברה. חשוב מאד לקדם את תרבות המפגש, הכבוד לכל אדם ואת ערכו הייחודי של כל בן אנוש!

אחים ואחיות יקרים, למרות שאינכם רבים, לכם תפקיד משמעותי בכנסייה ובמדינות בהן אתם מתגוררים. הכנסייה כולה קרובה אליכם ותומכת בכם, בכבוד עצום ואהבה לקהילותיכם ולשליחותכם. נמשיך לסייע לכם בתפילותינו ובכל האמצעים האחרים שעומדים לרשותנו.

במקביל, אני ממשיך להפציר בקהילה הבינלאומית לתת מענה לצרכיכם ולסובלים שבבני המיעוטים האחרים, בראש ובראשונה בקידום השלום באמצעות משא ומתן ודיפלומטיה כדי לעקור ולעצור, מהר ככל האפשר, את האלימות שזה מכבר גרמה נזק עצום ורב. שוב אני מגנה בצורה הברורה ביותר את הסחר באמצעי לחימה. לחלופין, אנו זקוקים לתוכניות ויוזמות למען השלום, כדי לקדם פתרון גלובאלי לבעיות של האזור. עד אנה על המזרח התיכון לסבול מהמחסור בשלום? אל לנו להתמסר לסכסוכים כאילו השלום אינו בר השגה! ברוח מסע הצליינות שלי לארץ הקודש ומפגש התפילה שבה בעקבותיו בקרית הוותיקן עם הנשיא הישראלי והנשיא הפלסטיני, אני מפציר בכם להמשיך להתפלל למען השלום במזרח התיכון. יהי רצון שמי שעזבו את אדמתם יוכלו לשוב אליה ולחיות בכבוד ובביטחון. יהי רצון שהסיוע ההומניטארי יגבר ויתמקד תמיד בטובתו של כל אדם ובטובתה של כל מדינה ויכבד את זהותם ללא סדר יום נסתר אחר. יהי רצון שהכנסייה כולה והקהילה הבינלאומית יהיו מודעות יותר לחשיבות של נוכחותכם באזור.

אחים ואחיות יקרים במזרח התיכון, יש לכם מחויבות עצומה ובעשותכם אותה אינכם לבד. זוהי הסיבה שבגינה רציתי לכתוב לכם, לעודד אתכם ולמען תדעו כמה יקרה נוכחותכם ומה רב ערכה של שליחותכם בארץ אותה האדון בירך. עדותכם חשובה מאד בעיני! תודה לכם! אני מתפלל למענכם ולמען כוונותיכם בכל יום. אני מודה לכם מכיוון שאני יודע שבין הייסורים שלכם, אתם גם מתפללים עבורי ועבור שירותי לכנסייה. אני מקווה שיזדמן לי לפגוש אתכם פנים אל פנים, לבקר אתכם ולנחם אתכם. יהי רצון שהעלמה מרים המבורכת, אם האלוהים הקדושה מכל ואמנו, תלווה אתכם ותשמור עליכם תמיד באהבתה הרכה. לכם ולכל משפחותיכם אני מעניק ברכתי השליחית ואני מתפלל שחגיגות חג המולד שלכם תתמלאנה באהבה ובשלום של המשיח מושיענו.

מהוותיקן, ה-21 בדצמבר, יום א הרביעי של תקופת הציפייה,

פרנציסקוס.