האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר: תפילת האנג'לוס

(רדיו ותיקן) בנאום האנג'לוס השבועי שלו, האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר המשיך בדבריו על הבשורה על פי הקדוש מרקוס. האפיפיור מזכיר לנו כי החצי השני של הבשורה דן במסעו הסופי של ישוע לירושלים, מסע שיגיע לשיאו במותו ובתחייתו. לאחר הצהרת האמונה של פטרוס כי ישוע הוא המשיח, האפיפיור מלמדנו, "ישוע החל לדבר בפתיחות אודות מה שיקרה לבסוף." אבל, מציין האפיפיור, התלמידים לא הבינו את מילותיו של ישוע.

"ברור הוא", אמר האפיפיור, "כי בין ישוע לתלמידים ישנו מרחק פנימי עמוק; הם, במובן מסוים, משדרים על גלים שונים." האפיפיור בנדיקטוס אומר לנו כי "זה מזכיר לנו שההיגיון של האל הוא תמיד 'אחר' ביחס לשלנו": דרכיו של האל אינן הדרכים שלנו. מסיבה זו "הליכה בדרכו של האדון דורשת מכל אדם המרה משמעותית, שינוי בצורת החשיבה והחיים שלו או שלה."

האב הקדוש ציין כי הגאווה הינה שוני בסיסי בין האל לבני האדם. "אנו, הקטנים, רוצים להיראות גדולים, להיות ראשונים: בעוד שהאל, שהוא באמת אדיר,  אינו מפחד להצניע עצמו, ולעשות עצמו אחרון."

בסיכום של המסר לקהל דובר האנגלית, האפיפיור דן בקריאה להיות "האחרון לכלם ומשרת כלם" ואמר: "מי ייתן ואקט האהבה העליון של ישוע על גבעת הגולגולתא יהיה המידה שלנו לגדולה תמיד."