האפיפיור: יום שני של הפסחא Regina Coeli

(9.4.2012) האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר התפלל את תפילת 'מלכת השמיים' עם המאמינים שנאספו בחצר האחוזה האפוסטולית בקסטל גנדולפו ביום שני של הפסחא – יום בהיר, נעים ויפה, עם משב רוח אביבי באוויר.

יום שני של הפסחא – יום מנוחה ונופש במדינות רבות, כפי שציין האב הקדוש בתחילת דבריו למאמינים שהתקבצו מראש לקראת התפילת המריאנית המסורתית של תקופת הפסחא  - יום בו רבים מטיילים להנאתם ברחבי העיר, מבקרים בכפר ומבלים שעות יקרות ערך עם משפחה וחברים.

אולם הסיבה האמיתית לחג זה היא קימתו לתחייה של האדון – כפי שכינה זאת האפיפיור בנדיקטוס "המסתורין ההחלטי של אמונתנו".

האב הקדוש המשיך בדבריו וציין כי מחברי הבשורות לא תארו את התחייה עצמה. "האירוע", אמר האפיפיור, נותר מסתורי – לא כמשהו בלתי ריאלי, אלא כמשהו שמעבר לידע שלנו – כאור כה חזק שעיניים לא יכולות לשאתו." במקום זאת, הסיפור מתחיל בעלות השחר של היום לאחר השבת כאשר הנשים הלכו לקבר ומצאו אותו פתוח וריק.

הקדוש מתי מספר אודות רעידת אדמה ומלאך בוהק שגלגל הצידה את האבן וישב עליה (מתי 28.2). הנשים, כאשר קיבלו מהמלאך את הבשורה על התחייה, רצו ברוב יראה ושמחה לבשר לתלמידים על שאירע – והיה זה ברגע זה ממש שפגשו  בישוע, נפלו לרגליו והשתחוו לו – וישוע אמר להם: "אל-תיראן לכנה והגדנה לאחי וילכו הגלילה ושם יראוני (מתי 28.10)."

האפיפיור המשיך בדבריו וציין את התפקיד החשוב שנשים ממלאות בתיאורי הבשורות של הופעתו של ישוע הקם לתחייה, כמו גם בפסיון ובמותו.

"בימים אלו, בישראל" אמר האפיפיור בנדיקטוס, "עדותן של נשים לא היתה בעלת תוקף משפטי רשמי". אף על פי כן, המשיך האפיפיור, "הנשים חוו קשר מיוחד עם האדון, קשר שהוא קריטי לחיים הפרקטיים של הקהילה הנוצרית, וזאת תמיד, בכל דור, ולא רק בתחילת המסע של הכנסייה."

האב הקדוש קרא לאחר מכן את תשומת לבם של המאמינים למרים, אם האדון: דוגמא נשגבת ומופתית ליחסים שכאלו עם ישוע, בייחוד במסתורין הפסחא. ממש דרך החוויה הזו, הבתולה מרים הופכת לאם הכנסייה, משמע, אם לכל המאמינים וקהילותיהם. "מרים מרים", הוא סיים, "גרמי לכך שגם אנו נוכל לחוות את נוכחותו החיה של האדון שקם לתחייה, מקור התקווה והשלום."

לאחר תפילת ה-Regina Coeli, האב הקדוש ברך לשלום את הצליינים בשפות רבות.