האפיפיור קורא לשלום בברכת הפסחא ל'עיר ולעולם'

(8.4.2012) האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר חגג את סעודת האדון ביום ראשון של הפסחא בכיכר פטרוס הקדוש ולאחר מכן ברך את ברכת ה-Urbi et Orbi – הברכה לעיר ולעולם – המסורתית שניתנת על ידי האפיפיור בפסחא ובחג המולד. האב הקדוש דיבר בפני המאמינים שנאספו בכיכר תוך שהתמקד בחידוש הרדיקאלי והקבוע שבקימתו לתחייה של ישוע. לאחר נאומו האפיפיור בנדיקטוס ברך את ברכות השלום של הפסחא ביותר מ-60 שפות.

 

להלן הטקסט המלא של דברי האב הקדוש, האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר, בנאום ה-urbi et orbi של חג הפסחא:

 

אחי ואחיותי היקרים ברומא ובשאר העולם,

 

“Surrexit Christus, spes mea” – ישוע המשיח, תקוותי, קם לתחייה".

 

מי ייתן וקול הצהלה של הכנסייה יגיע לכולכם דרך המלים שהמזמור העתיק מציב בפיה של מרים המגדלית, הראשונה שפגשה בישוע הקם לתחייה בבוקר הפסחא. היא רצה לתלמידים האחרים והודיעה: "ראיתי את האדון" (יוחנן 20:18). גם אנו, לאחר המסע דרך מדבר צום הארבעים ולאחר ימי היגון של הפסיון, קוראים היום את קריאת הניצחון: "הוא קם לתחייה! הוא באמת קם לתחייה!".

כל נוצרי חי מחדש את חווייתה של מרים המגדלית. בתוך כך ישנו מפגש המשנה את חיינו: המפגש עם בן האדם הייחודי המאפשר לנו לחוות את הטוב האלוהי והאמת, המשחרר אותנו מרוע, ולא באופן שטחי וחולף אלא משחרר אותנו בצורה רדיקאלית, מרפא אותנו לחלוטין ומשקם את הכבוד שלנו. מסיבה זו מרים המגדלית מכנה את ישוע "תקוותי": הוא זה שאיפשר לה להיוולד מחדש, אשר נתן לה עתיד חדש, חיים של טוב ושל חופש מרוע. "ישוע תקוותי" משמעו שכל תקוותי לטוב מוצאות בו אפשרות אמיתית להתממשות: עמו אפשר לקוות לחיים שהם טובים, מלאים ונצחיים, שכן האל עצמו התקרב אלינו, ואף לקח חלק באנושיותינו.

אך מרים המגדלית, כמו גם שאר התלמידים, ראתה את ישוע נדחה על ידי מנהיגי העם, נעצר, מקבל מלקות, ראתה שנגזר עליו מוות ושנצלב. היה זה לבטח בלתי נסבל לראות את התגשמות הטוב חשוף לזדון האנושי, את השקר מלגלג על האמת, את מידת הרחמים מנוצלת לרעה על ידי נקמנות. במותו של ישוע, נראה כי תקוותם של כל אלו אשר הפקידו בו אמונם נידונה לכליון. אך האמונה לעולם לא נכשלה לחלוטין: בייחוד בליבה של הבתולה מרים, אמו של ישוע, האמונה האירה אף בחשכת הלילה. בעולם זה, התקווה לא יכולה להימנע מעימות עם קשיי הרוע. אין היא נהדפת בפני חומת המוות בלבד, אלא גם ואף יותר על ידי העוקץ של קנאה וגאווה, רמאות ואלימות. ישוע עבר דרך הסבך האנושי הזה על מנת לפתוח נתיב לממלכת החיים. לרגע נדמה היה כי ישוע היה מנוצח: החשכה ירדה לארץ, שתיקת האל היתה מלאה והתקווה היתה, כך היה נדמה, מילה ריקה מתוכן.

והנה, בעלות השחר של היום שלאחר השבת נמצא הקבר ריק. ישוע אז גילה עצמו למרים המגדלית, לאשה האחרת ולתלמידיו. האמונה נולדה מחדש, חזקה וחיה יותר מתמיד וכעת בלתי מנוצחת שכן היא מבוססת על חוויה נחרצת: "המוות התמודד עם החיים": הקרב הסתיים באופן מפתיע! המגן של החיים עצמם, שנקטל, כעת חי למלוך." סימני התחייה מעידים על נצחון החיים על המוות, האהבה על השנאה, החמלה על הנקמה: "אחוזת הקבר שעל ידי החיים נסגרה, ראיתי את תהילת ישוע בקימתו לתחייה! המלאכים שם מעידים, תכריך ובגדי קבורה שם נחים."

אחי ואחיותי היקרים! אם ישוע קם לתחייה, אז – ורק אז – באמת קרה משהו, משהו שמשנה את מצב האנושות והעולם. אז הוא, ישוע, הוא מישהו בו נוכל לשים את מבטחנו באופן מוחלט; נוכל לשים מבטחנו לא רק במסר שלו אך בו עצמו, שכן הקם לתחייה אינו שייך לעבר אלא נמצא היום, חי. ישוע הוא התקווה והנחמה באופן מיוחד עבור אותן קהילות נוצריות הסובלות יותר מכל בשל האמונה את האפליה והרדיפה. והוא נמצא ככח ועצמה של תקווה דרך כנסייתו, אשר קרובה לכל מצב אנושי של סבל והעדר צדק.

מי ייתן וישוע הקם לתחייה יעניק תקווה למזרח התיכון ויאפשר לכל הקבוצות האתניות, התרבותיות והדתיות באיזור לעבוד יחד על מנת לקדם את הטוב לכל ואת הכבוד לזכויות האדם. במיוחד בסוריה, מי ייתן ויהיה סוף לשפיכות הדמים ושתהיה מחוייבות מיידית לדרכי הכבוד, הדיאלוג והפיוס, כפי שדורשת הקהילה הבינלאומית. מי ייתן והפליטים הרבים ממדינה זו הזקוקים לסיוע הומניטרי ימצאו את הסולידריות, שבכוחה להקל את סבלם הנורא. מי ייתן והנצחון של הפסחא יעודד את העם העיראקי לא לחסוך במאמצים למצוא את נתיב היציבות והקידום. בארץ הקודש, מי ייתן והישראלים והפלסטינים יפתחו מחדש ובאומץ את תהליך השלום.

מי ייתן והאדון, מנצח הרוע והמוות, יישא את הקהילות הנוצריות ביבשת אפריקה; מי ייתן ויעניק להן את תקווה בהתמודדות עם הקשיים, ויהפכן ליוזמות שלום וסוכנות קידום והתפתחות במקומותיהן.

מי ייתן וישוע הקם לתחייה יקל את סבלם של האוכלוסיות בקרן אפריקה ויתמוך בפיוס שם; מי ייתן ויסייע לאזור האגמים הגדולים באפריקה, סודאן ודרום סודאן, ויעניק לתושבי האזור את כח החמלה. במאלי, אשר חווה כעת התפתחויות פוליטיות עדינות, מי ייתן ויעניק ישוע המהולל שלום ויציבות. לניגריה, אשר לאחרונה סבלה ממתקפות טרור אכזריות, מי ייתן ושמחת הפסחא תעניק את הכח הדרוש לפתוח מחדש בתהליך בניית חברה שוחרת שלום ומכבדת את חופש הדת של אזרחיה.

 

חג פסחא שמח לכולם!