סיום הסינודוס לכנסייה הקתולית במזרח התיכון

 

לפעם הראשונה בתולדות הכנסייה, האפיפיור כינס סינודוס להגמוני הכנסייה הקתולית במזרח התיכון ואשר התקיים ברומא מה-10 ועד ה-24 באוקטובר 2010. הסינודוס הסתיים היום עם הניסוח של 44 הצעות וארוחת צהריים חגיגית עם האפיפיור. מה היו הנושאים העיקריים בדיונים שהתנהלו?

 

הפטריארכים משבע הכנסיות הקתוליות (המרוניטית, המלכיתית, הסורית, הכלדיאית, הארמנית, הקופטית והלטינית) יחד עם הגמונים מ-17 מדינות באזור המזרח התיכון, ממצרים ועד טורקיה ואיראן, הכוללות גם את ארץ הקודש (ישראל, האוטונומיה הפלסטינית, ירדן וקפריסין), המפרץ הערבי וכווית, לבנון, סוריה ועיראק, ואף את קהילות התפוצות לכנסיות המזרחיות המתבססות במזרח התיכון, באו יחד על מנת לדון במצב הכנסייה ולהבחין את עתידה. כותרת הסינודוס הייתה: "אחדות ועדות", והפסוק המתאר את הקהילה הראשונה בספר מעשי השליחים (ד:32): " קְהַל הַמַּאֲמִינִים הָיָה לֵב אֶחָד וְנֶפֶשׁ אַחַת".

במשך כל מהלכי הסינודוס, ברור היה שהדאגה הראשונה של 165 האבות הסינודאליים (ההגמונים ועוזריהם שהשתתפו באופן פעיל בדיונים) הייתה פסטוראלית-קהילתית. האבות הסינודאליים (שהתכנסו יחד עם 36 מומחים ו-34 שומעים) התמקדו בדרכים שבהן יוכלו לחזק את קהילותיהם, המהוות מיעוטים בכל מקום כמעט באזור הנדון, לעודדן ולהחדיר תקווה בהן. האפיפיור, שנכח ברוב שעות הדיון במליאה, הדגיש את האופי הפסטוראלי פעמים רבות במשך הסינודוס. דבר זה הינו ברוןר כמוכן במסר הסופי שפורסם.

לקריאת המסר:

 http://www.vatican.va/news_services/press/sinodo/documents/bollettino_24_speciale-medio-oriente-2010/02_inglese/b23_02.html

 

 

 

ביום האחרון של הדיונים, בשבת, ה-23 באוקטובר, האבות הסינודאליים הצביעו על מנת לקבל את 44 ההצעות שנוסחו ושיכוונו את האפיפיור בכתיבת איגרת עידוד למאמינים הקתוליים במזרח התיכון בעקבות הסינודוס.

 

לקריאת רשימת ההצעות:  http://www.vatican.va/news_services/press/sinodo/documents/bollettino_24_speciale-medio-oriente-2010/02_inglese/b25_02.html

 

 

 

ניתן לסכם את רוב ההצעות מסביב לתשעה האתגרים העיקריים שנדונו:
-          לפעול למען אחדות הכנסייה הקתולית בשעה שהיא מורכבת מרבגוניות פולחנים שונים ואף שיפוטים כנסייתיים עצמאיים.
-          לשים קץ להגירת הנוצרים מהמזרח התיכון או לפחות להגבילה. התופעה יצרה תפוצות נרחבות בעולם ומאיימת על המשך חיי הקהילות הנוצריות באזור.
-          להתמודד עם הגירת עובדים זרים ופליטים למדינות המזרח התיכון, אתגר לכנסייה הנקראת לשלב אוכלוסיות חדשות אלה לתוך חייה.
-          לקדם את האחדות במקום הפילוגים בין כנסיות וקהילות נוצריות שונות, פילוגים המהווים שערורייה בשעה שהכנסייה אמורה להיות אחת.
-          לחזק את הדו-שיח עם המוסלמים המהווים רוב המכריע באזור. ישנו צורך לעבוד יחד עם המוסלמים המתונים על מנת להיאבק בקיצוניות המאיימת על מוסלמים מתונים ונוצרים גם יחד.
-          למצוא את הדרכים לקיים דו-שיח עם העם היהודי בהקשר של עימות מתמשך בין מדינת ישראל והעולם הערבי.
-          להוות גשר מעל לשסעים הרבים המפלגים את האזור. העימות הישראלי-הפלסטיני עומד בלב ליבו של המתח באזור אולם כמוכן ישנם עימותים רבים אחרים. על הכנסייה לפעול למען הצדק והשלום בכל מקום. 
-          לעודד את המאמינים לקרוא את המקרא, דבר האלוהים, ולשאוב ממנו דבר חיים בהקשר הספציפי של חייהם במזרח התיכון. אחד האתגרים הינו לשחרר את המקרא מהניצול הפוליטי והאידיאולוגי שנעשה בו.
-          להזרים כוחות חדשים לתוך כל חלקי הכנסייה, לעודד את הכוהנים ואת העמאים להישאר איתנים באמונתם, אהבתם ותקוותם ולהמשיך לתת עדות בארצותיהם שקודשו על ידי דורות תולדות הישועה.
נבחרו חברי וועדה מיוחדת שתעזור לאפיפיור בניסוח האיגדרת. רשימת חברי הוועדה פורסמה וניתן לעיין בה:

 http://www.vatican.va/news_services/press/sinodo/documents/bollettino_24_speciale-medio-oriente-

2010/02_inglese/b24_02.html

 

הדיונים הסתיימו והמשתתפים הוזמנו לאכול ארוחת צהריים יחד עם האפיפיור.

חוויית ההתכנסות בצוותא של מגוון כה רחב של הגמונים הנותנים ביטוי לרבגוניות פולחן, הקשר ופרספקטיבה יצרה תחושת אוניברסאליות המחזקת והמעודדת את ראשי הכנסייה במזרח התיכון. המשתתפים התפללו בסורית, בארמנית, בקופטית, בערבית ובלטינית, מסביב לאפיפיור, בנוכחות שבעה הפטריארכים, בשילוב עדויות מערבים, מטורקים, מאיראנים, מקפריסאים ואף מיהודים וכמוכן עדויות מקהילות מהגרים שיצאו לארצות התפוצות ומקהילות מהגרים שהגיעו ממקומות רחוקים. כל זה העניק למשתתפים מודעות להתחלה חדשה, הדומה למה שקרה בחג השבועות בהר ציון בשעה שהתלמידים הראשונים קיבלו את רוח הקודש. מודעות זו אכן תחזק ותחדש את הקהילות הנוצריות במזרח התיכון, שחלקן חיות בנסיבות קשות ואף מאיימות.