דרום איטליה מקבלת את פניו של האפיפיור בביקורו באלסנו ובמולפטה

ביום ו' האחרון, האפיפיור פרנציסקוס ערך ביקור קצר לדרום איטליה כדי לציין את יום השנה ה-25 למותו של הבישוף האיטלקי הפופולרי, טונינו (אנטוניו) בלו, שהתפרסם בשל הלהט הפסטורלי שלו ורדיפתו אחר שלום. האפיפיור ביקר בעיירות אלסנו (Alessano) ומולפטה (Molfetta), שקשורות לחייו של אותו הבישוף, שהתהליך להפיכתו למבורך החל בשנת 2007.

האפיפיור המריא משדה התעופה קיאמפיו שברומא ונחת בשדה התעופה הצבאי גלטינה, ממש "על העקב" של המגף האיטלקי. משם, הוא הגיע במסוק לעיירה אלסנו, המקום בו הבישוף טונינו נולד ונקבר. האפיפיור ביקר בקבר של הבישוף ונפגש עם כמה מקרובי משפחתו. לאחר שנשא דברים לקהל המאמינים באלסנו, האפיפיור הצפין לעיירת הנמל מולפטה, בה בלו כיהן כבישוף ובה החזיר את נשמתו לבורא. האב הקדוש ערך מיסה בקתדרלה של העיירה ולאחר מכן שב לרומא.

ביוגרפיה

הבישוף טונינו בלו נולד באלסנו, במחוז לצ'ה, ב-18 במרץ 1935. לאחר שסיים את לימודיו בעיירה בין השנים 1940 ל-1945, נכנס לסמינר לכהונה בעיירה אוג'נטו (Ugento) ומאוחר יותר לסמינר האפיפיורי האזורי על שם פיוס האחד עשר במולפטה. לאחר מכן, המשיך את לימודיו בבולוניה וסיים את לימודי התאולוגיה שלו בסמינר האפיפיורי על שם בנדיקטוס החמישה עשר.

לאחר שהוסמך לכהונה, בלו מונה לסגן מנהל הסמינר באוג'נטו. לאחר מכן, למד באוניברסיטה האפיפיורית הלטרנית ברומא, בה השלים את הדוקטורט שלו. עם סיום לימודיו, שירת שכוהן מסייע לארגון "הפעולה הקתולית", כמנהל סמינר וראש קהילת הלב הקדוש באוג'נטו וכוהן קהילה בטריקזה (Tricase). בכל אותה העת, שיתף פעולה עם ארגון "קריטס".

להט פסטורלי, רדיפת שלום

בשנת 1982, הקדוש יוחנן פאולוס השני מינה אותו לבישוף של מולפטה ורובו. הבישוף בלו סירב לכל גינוני השררה ופעל ללא לאות לסייע למוחלשים ולדחויים. הוא ווידא את קיומן של קבוצות "קריטס" בכל קהילה במחוזו והקים קהילה לסיוע לאנשים עם התמכרויות. הלהט הפסטורלי שלו הוביל אותו לאוסטרליה, לארגנטינה ולונצואלה, בהן ביקר מהגרים ממחוז כהונתו.

הבישוף בלו נודע בשל עבודתו עם ארגון "פקס קריסטי", תנועת שלום קתולית בינלאומית. הוא מונה למנהל הארגון באיטליה בשנת 1985, תפקיד בו כיהן עד יום מותו. הבישוף היה מבקר חריף של מלחמת המפרץ ועימותים אחרים ואף ארגן הפגנות כנגד פעולותיה של ברית נאט"ו. בדצמבר 1992, הוא עמד בראש קבוצה שחצתה את הים האדריאטי מאיטליה לסרייבו, בה הוביל צעדה למען השלום.

חזונו של הבישוף הייתה כנסייה "לבושה בסינר", על פי דמותו של ישוע בסעודה האחרונה, שקשר מגבת למתניו וכרע על ברכיו כדי לרחוץ את רגלי התלמידים במחווה סמלית לשירות ענו ואוהב.

הבישוף נודע באורח חייו הצנוע והעדיף ליסוע בתחבורה ציבורית ולעתים קרובות הסתייע באופניים, מכיוון שחשש שמכוניות מחריפות את זיהום האויר. לעתים קרובות הוא יצא לרחובות, לברים ולמסעדות כדי לשוחח עם אנשים.

הוא נפטר מסרטן בקיבה במולפטה, ב-20 באפריל 1993 בגיל 58.

האפיפיור פרנציסקוס ביקר באלסנו ובמולפטה בדיוק 25 שנים לאחר מותו של הבישוף טונינו בלו.