הבישופים בגבול בין טקסס למכסיקו מתחייבים לבנות גשרים ולא חומות

 הבישופים מאזורי הגבול שבין ארצות הברית למכסיקו התחייבו להמשיך ולפעול על פי הדוגמה של האפיפיור פרנציסקוס: לשאוף לבנות גשרים במקום חומות של דחייה וניצול. הצהרה משותפת שפורסמה בידי הבישופים של אזורי הגבול שבין טקסס לצפון מכסיקו קוראת לממשל לאמץ מדיניות שמכבדת את זכויות האדם של המהגרים ושל השוהים הבלתי חוקיים.

להלן תרגום מלא של ההצהרה "זעקתו של המשיח וקולם של המהגרים מניעים אותנו":

1. אנו מברכים אתכם בשמחה גדולה מהבזיליקה של גבירתנו של סן חואן דה וואלה, בדיוקסיה של בראונסוויל שבטקסס. אנו פונים אליכם בשמם של הבישופים, הכוהנים, המקודשים והמאמינים העמאים המסורים שמשתתפים בפגישה הדו-שנתית של הבישופים מאזורי הגבול שבין טקסס למכסיקו. הזמנו לפגישה זו נציגים מכל הדיוקסיות ששוכנות בגבול שבין ארה"ב למכסיקו.

2. הבישופים החלו להיפגש באופן דו-שנתי בשנת 1986, כביטוי לאחדות של הכנסייה האוניברסלית. העניין העיקרי בו עסקנו בשנים שחלפו הוא חייהם וצרכיהם הפסטורליים של אחינו ואחיותינו המהגרים.

3. בנקודת הזמן הקשה הזו בתולדותינו, אנו שומעים את זעקתם של אחינו ואחיותינו המהגרים, שקולם מהדהד את קול המשיח עצמו.

4. ישוע, מרים ויוסף, כמהגרים וכפליטים, חיפשו אחר מקום לחיות ולעבוד בו, בתקווה לזכות ליחס אנושי רחום. כיום, ההיסטוריה חוזרת על עצמה. הבוקר, ביקרנו במרכזי כליאה ובמרכזי הפוגה לאמהות ולילידיהן הצעירים והקטינים שעושים עמן את הדרך. המרכזים הללו מתוארים כמקומות עם תנאים לא אנושיים שאינם מתקבלים על הדעת. שם, שמענו את קריאתה של הבשורה: "כִּי רָעֵב הָיִיתִי וּנְתַתֶּם לִי לֶאֱכֹל, [...] עוֹבֵר אֹרַח הָיִיתִי וַאֲסַפְתֶּם אוֹתִי" (מתי כה:35).

5. בשנים האחרונות, חזינו במו ענינו בסבל שגורמת מערכת הגירה שבורה שהיא תוצאה של ארגון פוליטי ותנאים כלכליים שמובילים לאיומים, גירושים, אי-ענישה ואלימות קיצונית.

6. ראינו את הכאב, את הפחד, את הייסורים של מי שהגיע אלינו, של מי שעומדים בפניו חיים בשולי החברה שלנו. רבים מהם נסחטו במקום עבודתם, היה עליהם לחיות באיום מתמיד לגירוש ולפחד מהפרדה אפשרית בינם לבין משפחותיהם וחבריהם.

7. המציאות הזו נוכחת לנגד ענינו כשאנו חושבים על הצעדים שננקטו בידי הממשל הנוכחי. ביכולתנו לחוש את הכאב שבפירוד משפחות, אבדן תעסוקה, רדיפות, אפליה, גזענות וגירושים חסרתי תוחלת שעוצרים את התפתחותם של אנשים בחברות שלנו ואת התפתחות האומות שלנו, שמנשלות אותם מכל תקווה.

8. הגירה היא תופעה עולמית שנוצרת בשל נסיבות כלכליות וחברתיות ומהעוני וחוסר הביטחון שמובילים במישרין לעקירתן של אוכלוסיות שלמות וגורמים למשפחות שלמות לחוש שהגירה היא הדרך היחידה לשרוד. למהגר הזכות לכבוד מצד החוק הבינלאומי והחוק הלאומי, בשעה שהוא מתמודד עם אלימות, עבריינות ומדיניות לא אנושית מצד ממשלות, כמו גם עם האדישות העולמית למצבו.

9. ללא קשר למעמדם כמהגרים, יש לתת את הדעת לכבודם הסגולי של כל המהגרים באשר היותם בני אדם. הם כפופים לחוקי עונשין רבים ולעתים קרובות זוכים ליחס לא ראוי מצד רשויות אזרחיות, במדינות המוצא, המעבר והיעד כאחת. חיוני ביותר שממשלות תאמצנה מדיניות שתכבד את זכויות האדם של המהגרים והשוהים הבלתי חוקיים.

10. ערי הגבול רואות עצמן ערים-אחיות וחברות זו לזו, מכיוון שהם חולקות את אותה האדמה, את אותה האמונה, את אותן המסורות ואת אותה התרבות בסולידריות אחת עם השנייה. אנו, הבישופים, נמשיך ללכת אחר הדוגמה של האפיפיור פרנציסקוס: נמשיך לשאוף לבנות גשרים במקום חומות של דחייה וניצול.

11. אנו שבים ואומרים שחברות בין משפחות ושכנים מובילה ולחברות בין יישובים ובין מדינות. המפגש שלנו עצמו הוא ביטוי ברור לשמחה ואות משמעותי לתקווה בת-קיימא. הצלב שהאפיפיור פרנציסקוס ברך בין הערים אל פאסו וסיודאד חוארז, לאות ביקורו באזור בפברואר 2016, הפך לסמל של אחדות בין שתי המדינות. הוא הפך לאות של מפגש, אחדות ואחווה. 

12. פעם נוספת, אנו מביעים את מחויבותינו לדאוג לרווחתם של הצליינים, הזרים, הגולים והמהגרים, באמונה כי לכל בני האדם ישנה זכות לחיות בתנאים ראויים. אם התנאים הללו לא ניתנים להם, עומדת להם הזכות להגר (פיוס ה-12) ואנו מתחייבים, כבישופים שחברים בשתי מועצות בישופים, לעקוב מקרוב אחר סבלם של אחינו ואחיותינו המהגרים.

13. בכנסייה אין זרים. על משפחות מהגרים להרגיש בבית בכל כנסייה, כפי שהם חשים במולדתם (יוחנן פאולוס השני).

14. באמצעות הארגון "צדקה קתולית בארה"ב" ובתים למהגרים במכסיקו, נמשיך להציע שירותים איכותיים למשפחות מהגרים, בין היתר בסיוע רוחני, חוקי וחומרי.

15. באותו האופן, נשמור על נוכחותנו המתמדת במחנות מעצר ובמרכזי סיוע למהגרים על הגבול שבין צפון מכסיקו לארה"ב.

16. נמשיך לתמוך בארגוני חברה אזרחית מוכרים שמציעים תמיכה מכל הלב למהגרים ולברך את פעולתם.

17. אנו מוקירים את המשפחות הרבות במכסיקו ובארה"ב שפותחות את ליבן ואת ביתן למהגרים במסעם.

18. בכל היוזמות הללו, אנו נתמכים בתפילתה ובנוכחותה המורגשת של גבירתנו של גואדלופה, שליוותה מהגרים משנת 1531. "האם אני, שנמצאת כאן, איני אמך?".

19. אנו מזמינים את כל אנשי הרצון הטוב להצטרף אלינו בתפילה ובביצוע השליחות הזו: "בצל רחמיך אנו חוסים, אם האלוהים הקדושה. אל תעלימי אוזן מתחינותינו בעת צרה, אלא חלצינו תמיד בכל סכנה, את, העלמה העטורה כבוד והמבורכת. אמן".