2016-03-03 12:23:00

הקרדינל טורקסון: הגזענות מפלגת את המשפחה האנושית


נשיא המועצה האפיפיורית לצדק ושלום, הקרדינל פיטר טורקסון, נשא דברים בכנס על גזענות בעיר ברמינגהם שבאלבמה, ארה"ב. כותרתו של הכנס הייתה "שחור ולבן באמריקה" והוא ארך יומיים, מה3 עד ל4 במרס.

במסר, הקרדינל אמר ש"גזענות מדירה את קורבנותיה מהמשאבים הבסיסיים להם הם זקוקים. ביניהם דיור הגון, חינוך טוב, תעסוקה למי שמסוגל לעבוד, טיפול בצעירים ודאגה למבוגרים". כמו כן, הוא העיר ש"הסבל נמצא בשני צדי המתרס: בקרב מי שמטפח את השנאה בליבם ובנפשם ובקרב מי שנידון לשאת בהשלכותיה".

בנוסף, הקרדינל הדגיש שלחינוך תפקיד מהותי במאבק בגזענות.

להלן דברי הקרדינל בעברית:

דברי עידוד

כבוד הארכיבישוף אנטוני אובינה, כבוד הבישוף רוברט בייקר, האב ד"ר טימותי ג'ורג', כבוד ראש העיר וויליאם בל, דוברים ותומכים נכבדים, אחים ואחיות יקרים לאמונה ולתקווה.

בשם האפיפיור פרנציסקוס, זוהי שמחה אמתית ואחריות עצומה עבורי לפנות אליכם בברכות עידוד חמות בראשית הכינוס החשוב הזה, "שחור ולבן באמריקה". ברכות לבעלי החזון שיזמו כנס זה, תודה לכל מי שעבד קשה כדי להגשימו וברוכים הבאים לכל אחד ואחת מהדוברים והמשתתפים.

לפני כמעט 30 שנים, הבישופים הקתולים האמריקאים הכריזו ש"הגזענות איננה חטא אחד מיני רבים; זהו רוע שורשי שמפלג את המשפחה האנושית ומתכחש לבריאה החדשה שבעולם הנגאל. המאבק נגדו משמעו שינוי שורשי לא פחות – בנפשנו ובליבנו, כמו גם במבנה חברתנו". בגינויו הנחרצים של האפיפיור פרנציסקוס לרוע שבגזענות בעולמנו כיום,  מהדהדים הדברים הללו והוא מרחיב ומוסיף עליהם. "יש להתעמת עם בעיית אי-הסובלנות בכל צורותיה: בכל מקום בו מיעוט נרדף ומודר בשל אמונותיו הדתיות או בשל זהותו האתנית, מדובר בסכנה לרווחתה של החברה כולה ועל כל אחד מאתנו לחוש בהשפעת הדבר".

כשאנשי הזולו בדרום אפריקה מברכים אדם לשלום, הם אומרים "Sawubona" שפשרו – "אני רואה אותך". מי שמברכים את פניו משיב "Sikhona", שפירושו – "הנני כאן". המברך מסיים באישור סופי, "Ubuntu" שמשמעו – "אנחנו וגם אני".

הרשו לי להנגיד את חילוף המילים המופלא הזה לחוויית הגזענות. השפעתה היא הפיכתם של בני אדם לבלתי נראים ומשם נובעים ההתכחשות לכבוד האדם, אבדן הזהות ולאחר מכן הייאוש האישי והחשד החברתי והפוליטי – היא משחררת שפע של נגעים שחודרים ללשדם של כל חלקי החיים.  

גזענות מדירה את קורבנותיה מהמשאבים הבסיסיים להם הם זקוקים. ביניהם דיור הגון, חינוך טוב, תעסוקה למי שמסוגל לעבוד, טיפול בצעירים ודאגה למבוגרים. המחסומים הללו אינם מדומיינים – הם אמתיים, אמתיים מידי, והעוול והסבל העצומים שהם גורמים הוא קריאת השכמה לשבירתם ולהתגברות עליהם. בנאום ההשבעה השני שלו (שמחר, ה4 במרס, הוא יום השנה ה151 שלו), אברהם לינקולן קונן על "כל העושר שנצבר במאתיים וחמישים שנות עמלו חסר הגמול של העבד".

הסבל נמצא בשני צדי המתרס: בקרב מי שמטפח את השנאה בליבו ובנפשו ובקרב מי שנידון לשאת בהשלכותיה. והוא לא נעלם במהירות. אתם יודעים יותר טוב ממני מה הייתה השפעתה של מורשת העבדות על הארץ הזו ועל ארצות אחרות שמצולקות באופן דומה.

על כל העמים להשיב ולשמר את קשרי ההדדיות והאחווה הבסיסיים שקיומם הוא רצון האלוהים עבורנו.

ריפוי הגזענות מתחיל בליבנו שלנו. כיצד ייראה לבבנו אם כולם ילמדו לקבל את הזולת כדרך הזולו! הדבר מזמן לנו חשבון נפש: עד כמה אני מתעלם מאנשים ששונים ממני ומשכמותי? האם הדעות הקדומות שלי פוגעות ביכולת שלי "לראות" לגמרי את הזולת במלא כבודו האנושי? ההודאה בכישלון לראות את הזולת כאדם היא תחילת המאבק לגירוש הדעה הקדומה הבלתי מודעת והגזענות הבינאישית.

באנציקליקה שלואלוהים הוא אהבה, האפיפיור בנדיקטוס השישה-עשר מלמד אותנו: "תכניתו של ישוע הוא 'לב שרואה'. הלב הזה רואה היכן מזדקקים לאהבה ופועל בהתאם". מי שאינם "נראים" לגמרי מודרים, מוצאים אל מחוץ למעגל הדאגה האנושית. אהבה, אומר האפיפיור פרנציסקוס, מחזירה אותם לתוכו. "באהבה אנו למדים לראות את אחינו ואחיותינו ואת העולם. Ubiamor, ibi oculus("באשר האהבה, שם העין"), אמרו בימי הביניים: באשר האהבה, שם היכולת לראות. רק בהישארות באהבת האלוהים נלמד להבין ולאהוב את הסובבים אותנו".

 

לחינוך תפקיד מהותי. ילדים נכונים ומזומנים לקבל הבדלים, אך ניתן ללמד אותם גם לשנוא. אולי תזכרו בשיר הקצר הבא מהמחזמר אכן שקט האוקיינוס שבו מופיעות השורות הנוראיות הבאות:

"יש ללמדך כמה שיותר מהר/ בטרם תהיה בן תשע או עשר/לשנוא את כל מי שמשפחתך שונאת/ יש ללמדך בקפידה!"

על פירוק הגזענות להתחיל פנים. האמונה הבסיסית שכל אחד מאתנו נברא בצלם האלוהים מהותית לעניין זה. אז, חזרה שכזו בתשובה מתרחבת לכדי חוקים ומדיניות ציבורית ולתוך מערכות החינוך, הבריאות, התעסוקה והדיור. על הריפוי הפנימי והחיצוני הזה להתחיל עכשיו – לבלום את גל הייאוש הגואה בקרב הצעירים – שרבים מהם מפקפקים בכך שיהיה להם מקום בחברות של היום ושל מחר. הגיעה העת להרחיב את האפשרויות שעומדות בפני אוכלוסיות שאינן לבנות, שבמשך דורות על גבי דורות סבלו ממכותיה השוחקות של הגזענות הזו.

"עלינו לחזק את האמונה שישנה משפחה אנושית אחת ויחידה", מלמד האפיפיור פרנציסקוס בשבח לך ואני נושא תפילה שהכנס הזה, "שחור ולבן באמריקה" יהווה הזדמנות פורייה לעשות כן. הרשו לי להעלות מספר נושאי דיון אפשריים:

 

1) הבה נחקור בעומק רב יותר את מה שאמנותנו אומרת על הגזענות ומתוך חשבון נפש נתפלל עבור סליחה ופיוס.

2) הבה נעמיק את הבנתנו את הגזענות כאחד ממחוללי העוני והחילול המערכתי של זכויות האדם בארצות הברית וגם מחוץ לגבולותיה.

3) הבה נעבוד יחדיו להסרת מחסומי הגזענות האישיים והמערכתיים שמונעים מאתנו "לראות" את אחינו ואחיותינו, שאלוהים ברא שווים לנו בצלמו וכדמותו.

4) ולבסוף, כדבריו של האפיפיור פרנציסקוס, "הבה נשלב את מאמצינו בקידום תרבות של מפגש, כבוד, הבנה ומחילה הדדית".

בברכה זו, יהי רצון שאלוהים ישפיע את ברכתו על הכנס שלכם ועל כל מאמץ לאמירת האמת, להכלה ולפיוס עד להכחדתה של הגזענות.

הקרדינל פיטר ק. א. טורקסון

נשיא המועצה האפיפיורית לצדק ושלום








All the contents on this site are copyrighted ©.