הכנסייה קדושה ופתוחה לכולם, לא רק לטהורים

הוותיקן, רביעי, 2 באוקטובר 2013 – קדושת הכנסייה הייתה הנושא בו עסק האפיפיור בשיעור השבועי שלו שהתחרש בכיכר פטרוס הקדוש, בו התאפסו למעלה מ-50,000 בני אדם. ב"אני מאמין", לאחר ההכרזה שהכנסייה היא "אחת", אמר האפיפיור, "אנחנו גם מכריזים שהיא 'קדושה'; כך אנו מאשרים את קדושת הכנסייה, וזהו תואר שהיה קיים כבר מראשית תודעתם של הנוצרים הראשונים, שפשוט קראו לעצמם 'הקדושים' שכן הם היו בטוחים בפעולת האלוהים, בפעולת רוח הקודש שמקדשת את הכנסייה".

 

"אבל", ששאל האפיפיור, "כיצד אנו יכולים לומר שהכנסייה קדושה אם לאורך ההיסטוריה אנחנו רואים שמהלך מסעה לאורך המאות היא חוותה רגעי אפלה מרובים? הכיצד יכולה הכנסייה להיות קדושה אם היא מורכבת מבני אדם, מחוטאים? מאנשים חוטאים, מנשים חוטאות, מכוהנים חוטאים, מנזירות חוטאות, מבישופים חוטאים, מקרדינלים חוטאים, מאפיפיורים חוטאים? כולם. כיצד כנסייה שכזו יכולה להיות קדושה?

 

הכנסייה קדושה מכיוון ש"היא מגיעה מאלוהים שהוא קדוש, שהוא נאמן לה ומעולם לא זונח אותה לטובת כוחות המוות והרוע. היא קדושה מכיוון שישוע המשיח, קדוש האלוהים, מאוחד עמה בקשר בל יינתק; היא קדושה מכיוון שהיא מונחת בידי רוח הקודש שמטהרת, משנה ומחדשת. היא לא קדושה בזכותנו, אלא מכיוון שאלוהים עושה אותה קדושה."

 

"אתם יכולים לומר לי: אבל הכנסייה מורכבת מחוטאים, אנחנו רואים זאת כל יום. וזה נכון: אנחנו כנסייה של חוטאים, אנחנו חוטאים שנקראים לאפשר לעצמנו להשתנות ... על-ידי האלוהים. לאורך ההיסטוריה היו פיתויים לומר: הכנסייה היא אך ורק כנסייתם של הטהורים, של אלה השלמים לגמרי ואת השאר יש לזנוח. לא! זה לא נכון! זוהי כפירה! ... הכנסייה קדושה, היא לא מסרבת לחוטאים; אדרבה, היא מקבלת אותם, היא פתוחה גם לרחוקים ביותר, היא קוראת לכול לאפשר לעצמם להיות מוקפים ברחמים, רוך ומחילה מהאב, שמציע לכולם את ההזדמנות לפגוש אותו וללכת בדרך הקדושה ... יש פה מישהו שלא מביא עמו חטא? לא, כולנו נושאים חטאים עמנו."

 

בכנסייה, האלוהים שאנחנו פוגשים "הוא לא שופט חסר רחמים, אלא הוא כאב שבמשל מן הבשורה ... האדון רוצה שנהיה חלק מכנסייה שיודעת כיצד להושיט את ידה ולקבל את כולם, שאינה ביתם של מעטים, אלא בית לכולם, מקום בו כולם יכולים להתחדש, להשתנות ולהתקדש באהבתו; החזקים והחלשים, החוטאים, האדישים, המיואשים והאבודים. הכנסייה מציעה לכולם את ההזדמנות להתחיל במסע לקדושה, שהיא דרכו של הנוצרי".

 

"אל תפחדו מקדושה", אמר האפיפיור לסיכום, "מלאפשר לעצמכם להיות נאהבים ומטוהרים על-ידי אלוהים ... הבה נאפשר לקדושת האלוהים לעבור אלינו. כל נוצרי נקרא לקדושה; וקדושה לא מורכבת, בראש ובראשונה, בעשיית מעשים יוצאים מן הכלל, אלא בלאפשר לאלוהים לפעול. זהו המפגש בין חולשתנו לעוצמת חסדו".