תפילת המלאך: 18 באוגוסט

ב-18 באוגוסט, בכיכר פטרוס הקדוש ברומא, האפיפיור פרנציסקוס נשא את תפילת המלאך המסורתית.

בדבריו שלפני התפילה האפיפיור התייחס למקראות היום והזהיר מפני אמונה שאינה משחקת תפקיד מרכזי בחיי המאמין. "אמונה היא לא יסוד מייפה או מקשט; אמונה חיה אין משמעה קישוט החיים במעט דת, כאילו הם היו עוגה ואנו מקשטים אותה בקצפת", הוא אמר.

כמו כן, האפיפיור פירש את דבריו של ישוע "הַסְבוּרִים אַתֶּם שֶׁבָּאתִי לָשִׂים שָׁלוֹם בָּאָרֶץ? לֹא, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֶלָּא מַחֲלֹקֶת!". האפיפיור חזר ואמר שהמשיח לא חפץ במחלוקת והוא מביא את השלום והוא עצמו שלומנו, אבל השלום שמביא המשיח, "הוא לא ניטרליות, ישוע לא מביא ניטרליות, שלום זה הוא לא פשרה בכל מחיר". אמנם ישוע לא חפץ במחלוקת, אך זו נוצרת בעקבות הבחירה שישוע מציב בפני בני האדם: "לחיות בשביל עצמנו או בשביל אלוהים והזולת;  ישרתו אותך או שתשרת; לציית לאגו של עצמך או לציית לאלוהים. במובן זה ישוע הוא "אוֹת אֲשֶׁר יִתְנַגְּדוּ לוֹ" (לוקס ב:34)".

האפיפיור חתם את דבריו באמירה שלמרות זאת, "אמונה ואלימות מנוגדות זו לזו!" ואין להשתמש באלימות כדי להפיץ את האמונה, שכן "נוצרים אינם אלימים; הם חזקים. אך באיזה כוח? בענווה, בכוח הענווה, בכוח האהבה".

ראוי לציין שבין הנוכחים בקהל בשעת התפילה הייתה קבוצת "פרח המדבר", קבוצת הנוער של נציגות יעקב הצדיק לקתולים הדוברים עברית בישראל. הנוכחות בתפילה חתמה עלייה לרגל של חברי הקבוצה לאיטליה.

*********************************

כאן ניתן למצוא את הטקסט מלא:

לפני התפילה:

אחים ואחיות יקרים,

בסעודת האדון היום אנחנו שומעים מילים אלו מהאיגרת אל העברים: "בְסַבְלָנוּת נָרוּצָה אֶת הַמֵּרוֹץ הֶעָרוּךְ לְפָנֵינוּ,  בְּהַבִּיטֵנוּ אֶל יֵשׁוּעַ מְכוֹנֵן הָאֱמוּנָה וּמַשְׁלִימָהּ" (אל העברים יב:2-1). עלינו להעניק לעידוד זה דגש מיוחד בשנת אמונה זו. הבה נשמור, במהלך שנת האמונה, את מבטנו ממוקד בישוע, שכן האמונה, שהיא ה"כן" שלנו למערכת יחסים של אב ובנו עם אלוהים, נובעת ממנו, נובעת מישוע. הוא המתווך היחיד של מערכת יחסים זו ביננו ובין אבינו שבשמיים. ישוע הוא הבן ובו אנו בנים.

אולם, ביום ראשון זה, דבר האלוהים מכיל גם אמרה של ישוע שמזהירה אותנו ויש להסבירה, שכן אחרת היא יכולה להוביל לאי-הבנה. ישוע אומר לתלמידיו: "הַסְבוּרִים אַתֶּם שֶׁבָּאתִי לָשִׂים שָׁלוֹם בָּאָרֶץ? לֹא, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֶלָּא מַחֲלֹקֶת!" (לוקס יב:51). מה פשר הדבר? משמעות הדבר היא שאמונה היא לא יסוד מייפה או מקשט; אמונה חייה אין משמעה קישוט החיים במעט דת, כאילו הם היו עוגה ואנו מקשטים אותה בקצפת. לא, זו אינה אמונה. אמונה משמעה לבחור באלוהים כאמת-מידה ובסיס לחיים, ואלוהים אינו ריק, אינו נטרלי, אלוהים תמיד חיובי, אלוהים הוא האהבה ואהבה היא חיובית! אחרי שישוע בא אל העולם בלתי אפשרי לנהוג כאילו אנחנו לא מכירים את אלוהים, או כאילו הוא היה דבר-מה מופשט, ריק, עניין סמלי. לא, לאלוהים יש פנים אמתיות, יש לו שם: אלוהים הוא רחמים, אלוהים הוא נאמנות, הוא חיים שניתנו לכולנו. מסיבה זו ישוע אומר שהוא בא להביא מחלוקת. זה לא שישוע חפץ להפריד בין אנשים. נהפוך הוא, ישוע הוא שלומנו, הוא הפיוס שלנו! אך שלום זה הוא לא שלום הקבר, הוא לא ניטרליות, ישוע לא מביא ניטרליות, שלום זה הוא לא פשרה בכל מחיר. משמעות ההליכה אחרי ישוע היא וויתור על רוע ואנוכיות ובחירה בטוב, באמת ובצדק, גם אם הדבר דורש את הקרבה של הרצונות שלנו והתכחשות להם. וזה בהחלט מחלק אותנו; כפי שאנו יודעים, זה פורם אף את הקשרים הקרובים ביותר. אבל, היו זהירים: זה לא ישוע שיוצר את המחלוקת! הוא יוצר את אמת-המידה: לחיות בשביל עצמנו או בשביל אלוהים והזולת;  ישרתו אותך או שתשרת; לציית לאגו של עצמך או לציית לאלוהים. במובן זה ישוע הוא "אוֹת אֲשֶׁר יִתְנַגְּדוּ לוֹ" (לוקס ב:34).

מילות בשורה אלו לא מאשרות, אפוא, שימוש בכוח כדי להפיץ את האמונה. ההפך המוחלט הוא הנכון: כוחו האמתי של הנוצרי הוא כוח האמת והאהבה שכולל גינוי של כל צורות האלימות למיניהן. אמונה ואלימות מנוגדות זו לזו! לחילופין, אמונה וכוח באים ביחד. נוצרים אינם אלימים; הם חזקים. אך באיזה כוח? בענווה, בכוח הענווה, בכוח האהבה.

חברים יקרים, גם בין קרוביו של ישוע היו כאלה שבנקודת זמן מסוימת לא חלקו את דרך חייו והוראותיו, כפי שמספרת לנו הבשורה (לדוגמא: מרקוס ג:21-20). אבל אמו, לעומת זאת, תמיד הלכה אחריו נאמנה, שמרה את עיני ליבה ממוקדות בישוע, בן לאל עליון, וברזו. ולבסוף, תודות לאמונתה של מרים, קרוביו של ישוע הפכו לחלק מהקהילה הנוצרית (ראה: מעשי השליחים א:14). הבה נבקש ממרים לעזור לנו לשמור את מבטנו ממוקד ויציב על ישוע וללכת אחריו תמיד, יהיה מחיר הדבר אשר יהיה.

לאחר התפילה:

זכרו זאת: ללכת בעקבות ישוע זה לא דבר ניטרלי, ללכת בעקבות ישוע זה להיות מעורב, מכיוון שהאמונה היא לא קישוט מלאכותי, זוהי עוצמת נשמתנו!

אחים ואחיות יקרים, אני מברך את כולכם באהבה, תושבי רומא ועולי רגל: משפחות, קבוצות פרוקיאליות, קבוצות צעירים.

אבקש מכם להתפלל בעבור קרבנות המעבורת שתבעה בפיליפינים וגם בעבור משפחותיהם ... איזה סבל!

הבה נמשיך להתפלל לשלום במצרים. כולנו יחד: מרים, מלכת השלום, התפללי למעננו. כולם (אומר יחד עם הקהל): מרים, מלכת השלום, התפללי למעננו.

אני מברך את להקת הפולק הפולנית שהגיע מאדמונטון, קנדה.

ברכות מיוחדות לצעירים מברמבילה – אני רואה אתכם! רואה אתכם היטב! – ליד ברגמו, ואני מברך את הלפיד שתישאו ברגל מרומא לעירכם. ואני מברך את הצעירים מאלטמורה.

אני מאחל לכם יום ראשון מבורך וארוחת צהריים נעימה! להתראות!