האפיפיור פרנציסקוס: תפילת המלאך (טקסט מלא(

יום הנוער העולמי היה בראש מעייניו של האפיפיור כשהוא ביקש מהנוכחים "להודות לאדון על מתנה עצומה זו לברזיל, לאמריקה הלטינית ולעולם כולו". הוא הזכיר למאזינים ש"ימי נוער עולמיים הם אינם 'זיקוקים', לא רק רגעים של להט שנגמרים בעצמם; אלא, הם שלבים במסע ארוך". האב הקדוש הדגיש שצעירים שמשתתפים ביום הנוער העולמי "לא הולכים בעקבות האפיפיור, אלא הולכים בעקבות ישוע המשיח, נושאים את צלבו והאפיפיור מנחה אותם ומתלווה אליהם במסע זה של אמונה ותקווה".

האפיפיור פרנציסקוס סטה מהנאום המוכן מראש כדי להביע תודה עמוקה לתושבי ברזיל, אותם הוא תיאר כ"אנשים עם לב רחב ... אנשים נדיבים".

האפיפיור המשיך וביקש מאתנו להתפלל עמו בכוונה מיוחדת: "שהצעירים שהשתתפו ביום הנוער העולמי יוכלו לתרגם חוויה זו במסעם היומיומי, בהתנהלותם הרגילה". הוא הזכיר את הדברים ה"שערורייתיים" של המקרא ביום ראשון מספר קהלת: "הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל" (קהלת א:2). צעירים, הוא אמר, "רגישים במיוחד לריקנות של המשמעות והערכים שמסביבם. והם, לרוע המזל, נושאים בתוצאות". הוא הזהיר מ"רעל הריקנות שמתגנב לחברה שלנו בהתבסס על רווח ובעלות [על רכוש], שמתעתע בצעירים באמצעות צרכנות". אך ישנה חלופה: "המפגש עם ישוע החי, במשפחה הגדולה שהיא הכנסייה, ממלא את הלב בשמחה, ממלא אותו בחיי אמת, בטוב עמוק שלא נעלם או דועך". העושר האמתי, אמר האפיפיור פרנציסקוס, "הוא אהבת אלוהים המשותפת עם האחרים ... זה שחווה אהבת אלוהים זו לא פוחד מהמוות, הוא מקבל שלום בליבו".

לאחר תפילת המלאך, האב הקדוש קיבל את פני עולי הרגל והמבקרים, בייחוד הצעירים הרבים בכיכר פטרוס הקדוש. הוא בירך במיוחד את פני עולי הרגל מקרואטיה וממספר דיוקסיות מאיטליה וציין שכמה מהם עשו חלק מהדרך לרומא ברגל, בעוד שאחרים הגיעו רכובים על אופניים.

לבסוף, האפיפיור דיבר על מספר חגים מתקרבים. הוא הזכיר שביום ראשון הקרוב יצוין חגו של ז'אן מארי וייני הקדוש, הקדוש המגן של הכוהנים, הוא בירך את כל רועי הקהילות ואת כל הכוהנים בעולם, "הבה נהייה מאוחדים בתפילה ובאהבה פסטורלית".

הוא גם ציין שביום שני, "אנחנו הרומאים" זוכרים את אמנו "מרים , מגינת אנשי רומא" (Salus Populi Romani). דבקותו במרים תחת שם זה הובעה מספר פעמים מתחילת כהונתו – הוא כבר ביקר את האיקונה המפורסמת בבזיליקה האפיפיור של מרים הקדושה הגדולה (Santa Maria Maggiore) מספר פעמים מאז היבחרו במרץ.

לבסוף, האפיפיור ציין שיום שלישי, חג ישוע לובש הדר, הוא יום השנה ה-35 לפטירתו של האפיפיור פאולוס השישי.

בסוף דבריו, האפיפיור איחל לכולם יום ראשון וחודש אוגוסט מבורכים ... וארוחת צהריים נעימה.

כאן ניתן למצוא את תרגום דבריו של האפיפיור בתפילת המלאך:

אחים ואחיות יקרים,

יום טוב!

יום ראשון שעבר הייתי בריו דה ז'ניירו. הייתה זו המיסה החותמת של יום הנוער העולמי. אני חושב שעל כולנו יחד להודות לאדון על המתנה העצומה של אירוע זה, לברזיל, לאמריקה הלטינית ולעולם כולו. היה זה שלב חדש בעלייה לרגל של צעירים מכל היבשות עם הצלב המשיח. אל לנו לשכוח שימי נוער עולמיים הם לא "זיקוקים", רגעים של להט שנגמרים בעצמם; אלא הם שלבים במסע ארוך שהתחיל ב-1985 ביוזמתו של האפיפיור יוחנן-פאולוס השני. הוא הפקיד את הצלב בידי הצעירים ואמר "לכו ואני אבוא עמכם". וכך היה; ומסע הצליינות של הצעירים המשיך עם האפיפיור בנדיקטוס, ותודה לאל גם אני יכולתי לחיות רגע נהדר זה בברזיל. הבה נזכור שהצעירים לא הולכים בעקבות האפיפיור, הם הולכים בעקבות ישוע המשיח, נושאים את צלבו והאפיפיור מנחה אותם ומתלווה אליהם במסע זה של אמונה ותקווה. אני מודה לכל הצעירים שהשתתפו, אף בהקרבת קורבנות למען הדבר. ואני מודה לאדון גם על מפגשים אחרים שלי עם רועי ואנשי הארץ העצומה ברזיל וגם עם הרשויות והמתנדבים. יהי רצון והאדון יגמול לכל מי שעבד למען חגיגת אמונה גדולה זו.

ברצוני להדגיש את התודה, התודה העמוקה, שאני חב לאנשי ברזיל. אנשים דגולים, אנשי ברזיל, אנשים עם לב רחב. לא אשכח את קבלת הפנים החמה שלהם, את מבטם האוהב, כל כך הרבה שמחה! הם אנשים נדיבים. אני מבקש מהאדון לברכם רבות.

ברצוני לבקש מכם להתפלל עמי שהצעירים שהשתתפו ביום הנוער העולמי יוכלו לתרגם חוויה זו למסעם היומיומי, להתנהלותם הרגילה; ושהם יוכלו לתרגם אותה להחלטות המכריעות ביותר של חייהם, בתשובתם לקריאת האדון. היום בליטורגיה מהדהדים דבריו השערורייתיים של קהלת: "הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל (קהלת א:2). הצעירים רגישים במיוחדת לריקנות של המשמעות ושל הערכים מסביבם. והם, לרוע המזל, נושאים בתוצאות. מצד שני, המפגש עם ישוע החיי, במשפחה הגדולה שהיא הכנסייה, ממלא את הלב בשמחה, ממלא אותו בחיי אמת ובטוב עמוק שלא נעלם או דועך; ראינו זאת על פניהם של הצעירים בריו. אך על חוויה זו להתמודד עם ההבל היומיומי, עם רעל הריקנות שמתגנב לחברה שלנו בהתבסס על רווח ובעלות [על רכוש], שמתעתע בצעירים באמצעות צרכנות. הבשורה של יום ראשון זה מזכירה לנו את האבסורד שבביסוס השמחה על בעלות. "[העשיר]: וְאֹמַר לְנַפְשִׁי: נַפְשִׁי, יֵשׁ לָךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים טוֹבִים שֶׁנֶּאֶגְרוּ לְשָׁנִים רַבּוֹת. הִנָּפְשִׁי, אִכְלִי, שְׁתִי וְשִׂמְחִי.' אֶלָּא שֶׁאֱלֹהִים אָמַר לוֹ: 'כְּסִיל! בְּעֶצֶם הַלַּיְלָה הַזֶּה יִדְרְשׁוּ מִמְּךָ אֶת נַפְשְׁךָ, וְהַדְּבָרִים שֶׁהֵכַנְתָּ לְמִי יִהְיוּ?'" (לוקס יב:20-19). אחים ואחיות יקרים, עושר אמתי נמצא באהבת אלוהים המשותפת עם האחים. אהבה זו שמגיעה מאלוהים וגורמת לנו לחלוק בין עצמנו, גורמת לנו לעזור זה לזה. זה שחווה זאת לא פוחד ממות ומקבל שלום בליבו. הבה נפקיד כוונה זו, הכוונה לקבל את אהבת אלוהים ולשתף אותה עם אחינו, בידי בתולה מרים.

לאחר תפילת המלאך:

אחים ואחיות יקרים,

אני מברך את כולכם ומודה לכם על נוכחותם למרות החום.

אני שמח לברך במיוחד מספר קבוצות של צעירים: הנוער הכרמליתי של קרואטיה; צעירים מסנדון ופוסו, מהדיוקסיה של ורונה; אלה שהגיעו ממוצאניקה, מהדיוקסיה של קרמונה; אלה שהגיעו ממונקליארי, שעשו חלק מהדרך לכאן ברגל; והבאים מברגמו, שהגיעו רכובים על אופניים. תודה לכם, לכולכם!

יש כל-כך הרבה צעירים בכיכר היום! זה נראה כמו ריו דה ז'ניירו.

ברצוני להבטיח התייחסות מיוחדת לכל הרועים והכוהנים בעולם, מכיוון שהיום אנו זוכרים את הקדוש המגן שלהם, הקדוש ז'אן מארי וייני. אחים יקרים, הבה נהייה מאוחדים בתפילה ובאהבה פסטורלית.

מחר, אנחנו הרומאים זוכרים את אמנו, "מגינת אנשי רומא" [Salus populi Romani]. הבה נבקש ממנה שתגן עלינו. הבה, כולנו יחד, נברך את פני אמנו ב"שמחי מרים" ... כולם ביחד: "שמחי מרים ... "שלום לאמנו, כולם ביחד, שלום לאמנו [מחיאות כפיים ביחד עם הקהל]".

אני שמח לזכור, כמו כן, את חגו של ישוע לובש הדר, שמתרחש מחרתיים, עם תודה עמוקה לנערץ האפיפיור פאולוס השישי, שעזב עולם זה בערב השישי באוגוסט לפני 35 שנה.

חברים יקרים, אני מאחל לכם יום ראשון וחודש אוגוסט מבורכים ... וארוחת צהריים נעימה.

להתראות!