2013-07-28 18:14:02

האפיפיור פרנציסקוס: "דרך הצלב" ביום נוער העולמי (טקסט מלא)


(רדיו וותיקן), האפיפיור פרנציסקוס התפלל את "דרך הצלב" ביום שיש בערב עם עולי רגל שהתכנסו לחגיגות יום הנוער העולמי בריו דה ז'ניירו, ברזיל. קרוב ל-300 אמנים ומתנדבים הכינו אנימציה לכבוד התפילה המסורתית. ההרהורים שליוו כל אחת מ-14 התחנות תיארו אירועים מרכזיים בדרך הייסורים של המשיח, במותו ובתחייתו והתמקדו בנושאים בעלי חשיבות ייחודית לנוער בזמננו, ביניהם: שליחות, חזרה בתשובה, קהילה וקריאה; נושאים אחרים היו אתגרים חברתיים דחופים ונושאים קיומיים כגון סבל, חולי ותמותה. הטקסטים להרהורים חוברו על-ידי זוג כוהנים ברזילאים, האב ז'וזה זזיניו והאב ז'ואאו ז'ואאוזיניו, שניהם ידועים בארצם בשל עבודתם עם צעירים.

 

בדבריו לעולי הרגל, האפיפיור פרנציסקוס דיבר על צלב המשיח כמקור תקווה, אליו כולם והכל יכולים וחייבים להביא את שמחותיהם, סבלותיהם וכישלונותיהם בעמוקים ביותר. האב הקדוש דיבר, כמו כן, על צלב המשיח כאתגר לכולנו: הזמנה לאפשר לעצמנו להיות מוכים על-ידי אהבתו, כמו גם שיעור ותזכורת להביט על אחרים תמיד ברחמים וחמלה – בייחוד על הסובלים ועל אלה שאנו פוגשים ונמצאים בצרה וזקוקים לעזרה, בין אם באמצעות מילות עידוד או באמצעות פעולה קונקרטית שיכולה לקחת אותנו אל מעבר לעצמנו.

 

את הטקסט המלא של דברי האפיפיור ניתן למצוא כאן:

 

***********************************************

 

חברים צעירים יקרים,

 

באנו לכאן היום כדי ללוות את ישוע במסע הסבל והאהבה שלו, דרך הצלב, שהוא אחד הרגעים הטעונים ביותר ביום הנוער העולמי. בסוף שנת הגאולה הקדושה – 1983 -, המבורך יוחנן פאולוס השני בחר להפקיד את הצלב בידיכם, הצעירים, בבקשו מכם "לשאת אותו ברחבי העולם כסמל לאהבת המשיח לאנושות ולהודיע לכולם שרק במותו ובתחייתו של המשיח אנחנו יכולים למצוא ישועה וגאולה" (פנייה לצעירים, ב-22 באפריל 1984). מאז, צלב יום הנוער העולמי הגיע לכל יבשת ועבר במגוון מצבים אנושיים. ניתן לומר שהוא "ספג" את חוויותיהם של אינספור צעירים שראו אותו ונשאו אותו. איש לא יכול לגשת אל צלב המשיח ולגעת בו מבלי להשאיר שם משהו מעצמו או מעצמה ומבלי להביא משהו מהצלב של ישוע לחייו או לחייה. יש לי שלוש שאלות שאני מקווה שתהדהדנה בליבכם בערב זה בשעה שאתם הולכים לצדו של ישוע: מה השארתם על הצלב, צעירים יקרים של ברזיל, במהלך השנתיים האחרונות בהן הוא חצה את ארצכם העצומה שתי וערב? מה הצלב של ישוע השאיר לכם, בכל אחד מכם? ולבסוף, מה הצלב מלמדנו?

 

1. לפי מסורת רומית עתיקה, בעודו בורח מן העיר בעת הרדיפות של הקיסר נירון, כיפא ראה את ישוע הולך בכיוון הנגדי, זאת אומרת לכיוון העיר, ושאל בתדהמה: "אדון, לאן אתה הולך?". תשובתו של ישוע הייתה: "אני הולך לרומא להיצלב בשנית". באותו רגע כיפא הבין שעליו ללכת בעקבות האדון באומץ, עד הסוף. אך הוא גם הבין שהוא לעולם לא יהיה לבד בדרך; ישוע, שאהב אותו אף עד מוות בצלב, תמיד יהיה אתו. ישוע, עם צלבו, הולך עמנו ולוקח על עצמו את פחדינו, את בעיותינו ואת סבלנו, גם את העמוקים והכאובים ביותר. עם הצלב, ישוע מאחד את עצמו עם שתיקת קורבנות האלימות, עם אלה שאינן יכולים לזעוק עוד, בייחוד עם חפים מפשע ועם חסרי הישע; בצלב, הוא המאוחד עם משפחות במצוקה, עם אלה המתאבלים על אובדן ילדיהם או עם אלה שסובלים כשהם רואים את עצמם נופלים קורבן לגני-עדן כוזבים, כגון אלה שמציעים הסמים. על הצלב, ישוע מאוחד עם כל אחד שסובל מרעב בעולם בו טונות של מזון נזרקות בכל יום; על הצלב, ישוע מאוחד עם אלה שנרדפים בשל דתם, בשל אמונותיהם או פשוט בשל צבע עורם; על הצלב, ישוע מאוחד עם צעירים כה רבים שאיבדו את האמון במוסדות הפוליטיים מכיוון שכל מה שהם רואים בהם הוא אנוכיות ושחיתות; הוא מאחד עצמו עם הצעירים שאיבדו אמון בכנסייה, או אפילו באלוהים, בגלל עדות-הנגד של הנוצרים ושל שליחי הבשורה. צלב המשיח נושא את חטאי וסבלות האנושות, גם את שלנו. ישוע מקבל כל זאת בידיים פתוחות, נושא על כתפיו את צלבינו ואומר לנו: "חזקו ואמצו! אינכם נושאים את הצלב לבדכם! אני נושא אותו אתכם. בילעתי את המוות ובאתי כדי להעניק לכם תקווה, להעניק לכם חיים" (ראה יונן ג:16). 

 

2. וכך אנחנו יכולים לענות על השאלה השנייה: מה מעניק הצלב לאלה שהביטו בו או נגעו בו? מה נשאר בכל אחד ואחת מאתנו? הוא מעניק לנו אוצר שמלבדו איש לא יכול להעניק: את הביטחון באהבה הבלתי ניתנת לערעור של אלוהים אלינו. אהבה כה גדולה עד שהיא חודרת לחטאנו ומוחלת לו, חודרת לסבלנו ומעניקה לנו את הכוחות לשאת אותו. זוהי אהבה שחודרת למוות כדי לכבוש אותו ולהציל אותנו. צלב המשיח מכיל את כל אהבת האלוהים, את רחמיו שאין קץ לגודלם. זוהי אהבה שבה אנו יכולים להפקיד את כל אמוננו, בה אנו יכולים להאמין. צעירים יקרים, הבה נפקיד עצמנו בידי ישוע, ניתן את כול כולנו לו (ראה: אור האמונה, 16)! רק במשיח הצלוב והקם לתחייה אנו יכולים למצוא ישועה וגאולה. עמו, לרוע, לסבל ולמוות אין את המילה האחרונה, שכן הוא מעניק לנו תקווה וחיים: הוא שינה את הצלב מכלי של שנאה, תבוסה ומוות לאות של אהבה, ניצחון וחיים.

 

השם הראשון שניתן לברזיל הוא "ארץ הצלב הקדוש". צלב המשיח נשתל לפי חמש מאות לא רק בחופי ארץ זו, אלא גם בהיסטוריה, בלבבות ובחיים של תושבי ברזיל ושל שאר המקומות. סבלות המשיח מורגשים כאן היטב, כשל אחד מאתנו שלוקח חלק במסע שלנו אף עד הסוף. אין צלב, קטן או גדול, בחיינו שהאדון לא חולק עמנו.

 

3. אולם, צלב המשיח גם מזמין אותנו לאפשר לעצמנו להיות מוכים באהבתו, הוא מלמד אותנו להסתכל תמיד על האחר ברחמים וחמלה, בייחוד על אלה שסובלים, שזקוקים לעזרה, שזקוקים למילה או לפעולה קונקרטית שדורשת מאתנו לצאת מעצמנו כדי לפגוש אותם ולהושיט להם יד. כמה אנשים היו עם ישוע בדרכו לגולגולתא: פילטוס, שמעון מקרניה, מרים והנשים. לפעמים אנחנו יכולים להיות כמו פילטוס, שלא היה לו האומץ ללכת נגד הזרם כדי להציל את חייו של ישוע ובמקום זאת הוא שטף את ידיו. חברים יקרים, צלב המשיח מלמד אותנו להיות כמו שמעון מקרניה, שעזר לישוע לשאת את העץ הכבד; הוא מלמד אותנו להיות כמו מרים והנשים האחרות, שלא פחדו ללוות את ישוע כל הדרך, עד הסוף, באהבה וחמלה. ואתם? למי אתם דומים? לפילטוס? לשמעון? למרים?

 

חברים יקרים, הבה נביא לצלב המשיח את שמחותינו, את סבלותינו ואת כישלונותינו. שם נמצא לב שפתוח לנו ומבין אותנו, סולח לנו, אוהב אותנו וקורא לנו לשאת את אהבתו בחיינו, לאהוב כל אדם, כל אח ואחות באותה האהבה. אמן!








All the contents on this site are copyrighted ©.