תפילת המלאך – ה7 ביולי

הוותיקן, ראשון, ה7 ביולי.

בחצות היום, לאחר מיסה שנערכה ביום לכבוד פרחי הכהונה והמצטרפים לנזורה ואלה המבררים את קריאתם לכך, במסגרת שנת האמונה, האפיפיור פרנציסקוס הופיע בחלון חדר העבודה שלו כדי לשאת את תפילת "המלאך" עם המאמינים ועם עולי הרגל שהתקבצו בכיכר פטרוס הקדוש.

הבישוף של רומא ביקש מכל הנמצאים להתפלל בעבור המשתתפים ביום זה, "שאהבתם למשיח תלך ותתבגר בחייהם ושהם יהפכו לשליחים אמתיים של מלכות האלוהים", ואז המשיך ודיבר על הבשורה של יום ראשון וקישר אותה לקריאת האלוהים לשליחות.

"ישוע הוא לא שליח בודד", הוא אמר, "הוא לא רוצה למלא את שליחותו לבד, אלא מערב את חסידיו. כיום אנחנו רואים שבנוסף לשנים עשר השליחים, הוא קורא לשבעים ושנים נוספים ושולח אותם לכפרים, זוגות זוגות, לקרוא שמלכות האלוהים קרבה. כמה יפה הדבר! ישוע לא רוצה לפעול לבדו, הוא בא כדי להביא לעולם את אהבת האלוהים ורוצה להפיץ אהבה זו באחדות ובאחווה. מסיבה זו הוא מקים מיד קהילת חסידים, קהילה שליחית, ומאמן אותם לקראת שליחותם".

"אולם, היזהרו: המטרה היא לא להתרועע, לבלות זמן יחדיו – לא, המטרה היא להצהיר על מלכות האלוהים, והעניין דחוף! אין זמן לבזבז בשיחות חולין, אין צורך לחכות שהכול יסכימו – הכרחי ללכת ולהצהיר. יש להביא את שלום המשיח לכולם, ואם חלק לא מקבלים אותו אז ממשיכים הלאה. יש להביא מרפא לחולים, שכן אלוהים רוצה לרפא את האדם מכול רע. מה רב מספר השליחים שעושים זאת! הם מראים חיים, בריאות ונוחות בקצוות העולם".

"שבעים ושניים החסידים שישוע שלח לפניו, מי הם? את מי הם מייצגים? אם השנים עשר הם השליחים ומכאן גם מייצגים את הבישופים, יורשיהם, אלה יכולים לייצג שבעים ושניים מוסמכים אחרים – כוהנים ושמשים – אך במובן הרחב של המילה אנחנו יכולים לחשוב על שליחויות אחרות בכנסייה, על מורי אמונה ועל מאמינים שלוקחים חלק בפעילויות הפרוקיה; אלה שעובדים עם החולים, בצורות רבות ושונות של אי-נוחות וזרות, אך תמיד כשליחי הבשורה, עם הדחיפות על המלכות שקרבה ובאה. כולם חייבים להפוך להיות שליחים, כולם יכולים לשמוע את קריאתו של ישוע ללכת להצהיר על מלכותו!

"הבשורה מספרת שהשבעים ושניים חזרו משליחותם מלאי שמחה מכיוון שהם חוו את עוצמת שמו של ישוע כנגד הרע [...] אל לנו להתגאות כאילו אנחנו הדמות הראשית: הדמות הראשית היא האדון וחסדו. שמחתנו אחת היא: להיות חסידיו, חבריו. [...] אל תפחדו להיות מלאי שמחה! [...] זוהי השמחה שהאדון נותן לנו כשאנחנו מאפשרים לו להיכנס לחיינו ולהזמין אותנו ללכת לקצוות החיים ולהודיע את הבשורה בשמחה ובאומץ!"

לאחר תפילת "המלאך" האפיפיור פרנציסקוס הזכיר ששלשום האיגרת הראשונה שלו "אור האמונה" (Lumen Fidei) התפרסמה. האפיפיור בנדיקטוס השישה-עשר החל את כתיבת האיגרת לכבוד שנת האמונה ובהמשך לאיגרותיו הקודמות שהוקדשו לאהבה ולתקווה. "אני קיבלתי את המפעל הנפלא הזה והשלמתי אותו. אני מציע אותו בעונג לכל עם האלוהים. אכן, היום אף יותר מבעבר, עלינו לחזור ליסודות האמונה הנוצרית, להעמיק אותה ולשפוט לפיה דברים כיום. אני חושב שאיגרת זו, לפחות חלקים ממנה, יכולה להיות שימושית לאלה המחפשים אחר אלוהים ואחר משמעות החיים. אני מפקיד אותה בידי מרים, מופת האמונה המושלם, שהיא תניב פירות לרצון האדון".

האב הקדוש המשיך ובירך את הצעירים של דיוקסיית רומא שמתכוננים לטיסה לריו דה ג'נירו כדי להשתתף ביום הנוער העולמי. "צעירים יקרים, גם אני מתכונן! הבה נצעד יחדיו לחגיגה גדולה זו של האמונה! יהיה רצון ומרים תתלוה אלינו".