האב לומברדי: ספר אחד, הבטחה אחת

(רדיו ותיקן) ספרו החדש של האפיפיור על ינקותו של ישוע, יצירה סכולסטית מקראית המלאה בהרהורים תיאולוגיים ורוחניים, הגיע בדיוק בזמן בכדי ללוותנו במהלך תקופות הציפייה (Advent) וחג המולד. הספר מגשים את ההבטחה שנתן האפיפיור כאשר התפרסם לראשונה ספרו על חייו הציבוריים של ישוע, ושוב בעת פרסום ספרו על הייסורים של ישוע ותחייתו. למרות שהאפיפיור הבהיר כי המטרה העיקרית של הספר הייתה להביא ל"הבנה של ה-person של ישוע, דברו ומעשיו," וללא התייחסות ספציפית לקטעי הבשורה הדנים בינקותו של ישוע (ראו הקדמה, כרך ב'), הוא לא רצה למנוע מאיתנו את "השער הקטן הזה" לשני הכרכים הראשונים." בהקדמתו הצנועה כתמיד כתב: "אני מודע לחלוטין לכך שדיאלוג זה בין העבר, ההווה והעתיד לעולם לא יושג... אני מקווה כי, למרות מגבלותיו, ספר קצר זה יוכל לסייע לרבים במסעם לקראת ישוע ועמו."

בדיוק כפי שהאפיפיור הקשיש יוחנן פאולוס השני גילה את לבו דרך ההרהור (meditation) הפואטי "Roman Triptych," האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר, באומץ שאינו נופל משל קודמו, עשה את אותו הדבר במחקרו על פניו של האדון והמפגש עמו. הוא ידע טוב מאוד כי הוא יתמודד עם עם התנגדויות – לגיטימיות ואחרות. אולם, האינטראקציה בין הלימוד של כתבי הקודש, ההרהור התיאולוגי, התרבות האנושית והקונפליקט האנושי האישי הוא יוצא מן הכלל ומרתק.

יוזף רצינגר חווה באופן אישי – הן לפני שנהיה אפיפיור והן לאחר מכן – את הדרמה של "הסדק בין ישוע ההיסטורי והמשיח של האמונה" והתמסר להדרכת כל אחד מאיתנו, ובכך להדרכת הכנסייה כולה, בהתגברות על סדק זה, בכדי שנוכל לחוות את השלווה והעומק הנמצאים במערכת יחסים אישיים עם ישוע. ושירות זה הוא חשוב יותר ודחוף יותר מרבים אחרים בניהולה של הכנסייה, בכך שהוא אחראי בעיקרו על האמונה של הכנסייה. ובכן, אנו מודים לו על הישגו. לא הייתה זו מלאכה פשוטה לסיים את הכתיבה במהלך תשע שנים. נכונים היו מלותיו של החשמן מרטיני בסיום דבריו בעת שהציג את הכרך הראשון: "זהו ספר יפהפה המסייע לנו להבין באופן טוב יותר את ישוע בן האלוהים, ולהבין באופן טוב יותר את חוזק וגדולת האמונה של המחבר."