נאום האפיפיור בנדיקטוס ה-16 בפני משלחת מנהיגים דתיים מישראל

10 בנובמבר 2011

אדוני המבורך,

אדונים נכבדים,

חברים יקרים,

לכבוד הוא לי לברך אתכם בבואכם, חברי המועצה הדתית הישראלית, כמייצגי הקהילות הדתיות השונות שבארץ הקודש, ואני מודה לכם על המלים הטובות שהופנו כלפיי בשם כל הנוכחים.

בזמנים קשים אלו, דיאלוג בין דתות שונות חשוב ביותר ביצירת אווירה של הבנה הדדית וכבוד. אווירה זו תוכל להוביל לידידות ואמון חזק אחד בשני. דבר זה נחוץ בדחיפות למנהיגים הדתיים בארץ הקודש אשר, בעודם חיים במקום העשיר בזכרונות הקדושים למסורות שלנו, נאלצים לעמוד מדי יום בפני האתגרים של חיים יחד בהרמוניה.

כפי שציינתי לא מכבר בפגישתי עם המנהיגים הדתיים בועידה שנערכה באסיזי, היום אנו עומדים בפני שני סוגים של אלימות: מצד אחד, השימוש באלימות בשם הדת, ומצד שני, אלימות שהינה תוצאה של ההתכחשות לאל – תופעה המאפיינת לעתים את החיים בחברה המודרנית. במצב זה, כמנהיגים דתיים, אנו מוכרחים לחזק ולאשר מחדש את ההבנה כי ההתייחסות הנכונה של האדם לאל ומערכת היחסים עמו הינם כח של שלום. על אמת זו להיות כמה שיותר גלויה באופן בו אנו חיים את חיינו יחד ביום-יום. לכן ברצוני לעודד אתכם ליצור אווירה של אמון ודיאלוג בין מנהיגי וחברי כל המסורות הדתיות הקיימות בארץ הקודש.

אנו חולקים באחריות כבדה ביותר. עלינו לחנך את חברי הקהילות הדתיות שלנו, מתוך שאיפה לטפח הבנה הדדית עמוקה יותר ולהטמיע פתיחות כלפי שיתוף פעולה עם אנשים ממסורות דתיות שונות משלנו. לצערנו, לעתים קרובות המציאות בעולמנו לקויה ואינה מושלמת, אפילו בארץ הקודש. כולנו נקראים להתחייב מחדש לקידום ולהעצמת ערכי הכבוד והצדק, על מנת להעשיר את עולמנו ולתת לו מימד אנושי אמיתי. הצדק, יחד עם האמת, השלום והחופש, הינו דרישת קדם בהשגת שלום בטוח ומתמיד בעולם. החתירה לפיוס דורשת אומץ וחזון וכן אמונה בכך שזהו האל עצמו שיאיר לנו את הדרך. לא נוכל להשיג את מטרותינו אם האל לא ייתן לנו את הכח לעשות כן.

כאשר ביקרתי בירושלים במאי 2009 נעמדתי מול הכותל המערבי ובתפילתי הכתובה, אשר הטמנתי בין אבני הכותל, ביקשתי מהאל שלום בארץ הקודש. כתבתי: "אלוהי כל הדורות, בביקורי זה בירושלים, "עיר השלום", ביתה הרוחני של יהודים, נוצרים ומוסלמים יחדיו, אני מביא לפניך את השמחות, התקוות וההשראות, האתגרים, הסבל והכאב שעברו על בני כל עמיך ברחבי העולם. אלוהי אברהם, יצחק ויעקב, שמע את קולם של הסובלים, המפוחדים והמקופחים; השרה את שלומך על ארץ קדושה זו, על המזרח התיכון, על כל משפחת האדם; חמם את לבבות כל אלו הקוראים בשמך עד כי יילכו בענווה בנתיב הצדק והחמלה. 'טוב יהוה לקוויו, לנפש תדרשנו' (איכה ג', כה')."

מי ייתן והאל ישמע את תפילתי לירושלים היום וימלא את לבבותיכם בשמחה בעת ביקורכם ברומא. מי ייתן וישמע את תפילת כל בני האדם המבקשים ממנו את השלום לירושלים. מי ייתן ולעולם לא נחדול מלהתפלל לשלום ארץ הקודש, מתוך אמון באל אשר הוא עצמו השלום והנחמה לנו. בעודי סומך כי הקדוש ברוך הוא דואג לשלומכם, אני מברך אתכם בברכות השמחה והצדק.