האפיפיור ערך מיסה חגיגית לסיום הסינודוס

ביום א, ה-24 באוקטובר 2010, בכנסיית סנט פיטר ברומא, ערך האפיפיור ברוך (בנדיקטוס) ה-16 מיסה חגיגית יחד עם ההגמונים לסיום הסינודוס.

 

 

בשעה 9.30 בבוקר ביום א, נכנס האפיפיור לכנסיית סנט פיטר יחד עם שבעה הפטריארכים של המזרח התיכון ועשרות ההגמונים והכוהנים שהשתתפו בסינודוס. המיסה החגיגית כללה שירים מהמסורות השונות – הלטינית, המרוניטית, המלכיטית (הביזנטית) והארמנית. שני דיאקונים (שמשים) קראו מספר הבשורה – אחד בלטינית ואחד ביוונית. תפילות המאמינים הוקראו בערבית, אנגלית, פרסית, טורקית ועברית. יותר מכל, הלבוש הצבעוני של הגמוני המזרח ליד הגמוני המערב המחיש את הרבגוניות של הכנסייה במזרח התיכון ואחדותה מסביב לדמותו של האפיפיור.

 

האפיפיור ביקש להודות לאלוהים על ימי הסינודוס ועל תחושת האחדות. בדרשתו הוא הזכיר את הדימוי המקראי של הקהילה הראשונה בימי השליחים שעליו הסינודוס התבסס: "קְהַל הַמַּאֲמִינִים הָיָה לֵב אֶחָד וְנֶפֶשׁ אַחַת" (מעשי השליחים ד:32) והוסיף שהדימוי הפך להיות המציאות במשך הימים שבהם ראשי הכנסייה בילו בצוותא. האפיפיור האיץ בהגמונים לחזק את אחדות הכנסייה הקתולית במזרח התיכון ולהיפתח יותר ויותר לדו-שיח עם הכנסיות הנוצריות האחרות על מנת לקיים את דברי המשיח: "יִהְיוּ נָא כֻּלָּם אֶחָד" (יוחנן יז:21).

המשיך האפיפיור בדבריו ועודד את הקהילות במזרח התיכון בציטוטו את ישוע: "אַל תִּירָא עֵדֶר קָּטָן, כִּי לְרָצוֹן הָיָה מִלִּפְנֵי אֲבִיכֶם לָתֵת לָכֶם אֶת הַמַּלְכוּת" (לוקס יב:32). הוא אמר בהמשך: "מאבקים, מלחמות, אלימות, טרור – כל אלה נמשכים זמן ארוך מדי במזרח התיכון. אף השלום, שהינו מתנת האל, תוצאת מאמצי אנשי רצון טוב, מאמצי המוסדות הלאומיים והבינלאומיים, במיוחד מאמצי המדינות המעורבות בחיפוש הפתרונות לעימותים. אסור לנו להשלים עם מצב של העדר שלום. השלום הינו אפשרי. השלום הינו דחוף. השלום הינו תנאי הכרחי לחיים אנושיים בכבוד ולחיי החברה. השלום הינו הפתרון הטוב לבעיית ההגירה. "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָם" (מזמור קכב:6) נאמר לנו במזמור. נתפללה לשלום בארץ הקודש. נתפללה לשלום במזרח התיכון, ונתחייב שמתנת אל זו תופץ בעולם כולו".

בציונו את אחד הנושאים החשובים בימי הדיונים, האפיפיור גם אמר: "עוד מתנה שהנוצרים יוכלו לתרום לחברה שבה הם חיים הינה לקדם את חופש הדת והמצפון, מבין זכויות האדם העקרוניות שעל כל מדינה לכבד. במדינות רבות במזרח התיכון קיים חופש אמונה אולם לעיתים החופש לקיים פולחן דתי הינו מוגבל מאוד. להגדיל את הרווח למימוש חופש זה חיוני על מנת לאפשר לכל החברים בעדות הדתיות השונות לחיות בחופש אמיתי ולתת ביטוי לאמונתם. הנושא הזה חשוב בדו-שיח בין נוצרים למוסלמים."

בתום המיסה, ההגמונים ברכו אחד את השני לפעם האחרונה והחלו ההכנות לשיבה הביתה וליישם את חזון הסינודוס.